Prinpi’s Tracks of the Year 2013 Thursday, Dec 19 2013 

Image

 

The Links:

2013 Tracks of the Year on YouTube:

http://bit.ly/1fpqotr

 

2013 Tracks of the Year on Spotify:

Tracks of the Year 2013

 

2013 Best of the Rest on Spotify:

2013 Best of the Rest

 

2013 Tracks of the Year (in reverse order!) on SoundCloud:

http://bit.ly/JGNuBl

 

Highly recommended – The best UK radio station active today, which introduced me to many of the songs on this list: Amazing Radio:

http://amazingradio.com/

 

2013 chart on Amazing Radio’s sister website, Amazing Tunes:

http://amazingtunes.com/charts/2013

 

The designer of this year’s list artwork, Sofía from Argentina (gracias!): http://sofiielii.deviantart.com/ , http://www.twitter.com/IDreeams

 

The List:

Including: 28 acts from the UK, 12 from the US, 3 from Canada, 2 from Australia, 1 from New Zealand, 1 from Iceland, 1 from France, 1 from Ireland and one from… Kenya!

 

1. Everything Everything – Kemosabe

2. Crushed Beaks – Feelers

3. Younghusband – Dromes

4. Ssion – High

5. Phoenix – Trying to be Cool

6. Standish/Carlyon – GucciMountain

7. The BesnardLakes – People of the Sticks

8. Cloud Control – Scar

9. Only Real – Get it on

10. INTRVALS – Field Lines

11. Jungle – The Heat

12. Luke Sital-Singh – Nothing Stays the Same

13. Girls Names – Hypnotic Regression

14. Merchandise – Anxiety’s Door

15. Is Tropical – Video

16. Darlia – Queen of Hearts

17. Lucius – Turn it Around

18. SULK – The Big Blue

19. Jackson Scott – That Awful Sound

20. Ásgeir – King and Cross

21. Yuck – Rebirth

22. The Range – Metal Swing

23. Charles Bradley (feat. Menahan Street Band) – Strictly Reserved for you

24. The Lucid Dream – Love in my Veins

25. LULS – Never let it go

26. Bleached – Dead in your Head

27. Night Engine – Young & Carefree

28. Parquet Courts – Stoned and Starving

29. Half Moon Run – Full Circle

30. Sir Sly – Ghost

31. Temples – Keep in the Dark

32. Lorde – Tennis Court

33. The Strypes – Blue Collar Jane

34. MONA – Goons (Baby, I Need it all)

35. Owiny Sigoma Band – HarpoonLand

36. Fall Out Boy – My Songs Know what you did in the Dark

37. London Grammar – Strong

38. Tripwires – Shimmer

39. Coasts – Wallow

40. Champs – My Spirit is Broken

41. Pond – Xanman

42. Johnny Marr – New Town Velocity

43. Moko – Freeze

44. Kurt Vile – Never Run Away

45. New Model Army – March in September

46. Sweet Baboo – Let’s go Swimming Wild

47. Outfit – I want what’s best

48. Phèdre – Ancient Nouveau

49. Arctic Monkeys – Do I wanna Know?

50. Shinies – Taste

 

The Commentary:

 

1. Everything Everything – Kemosabe

Out on Jan. 14th and the rest of the songs which came out this year never really stood a chance. “Arc” is also my album of the year. I was fortunate enough to see this amazing band perform two “tracks of the year” back to back live: This one and then “Photoshop Handsome” – track of the year 2009.

It is a whole musical and emotional journey in 3:46 minutes of music.

 

2. Crushed Beaks – Feelers

I can imagine a planet, far, far away, where millions of little goblins live happily and “Feelers” is their official feel-good song. Songs that can immediately transform your mood for the better always get a huge bump on these lists from me.

 

3. Younghusband – Dromes

A masterpiece of an indie wall of sound building steadily up to an exquisite crescendo.

 

4. Ssion – High

Released as a single in 2013 and one of the most original electronic pop tracks of the last few years, combining awesome sound games, great rhythm and one of the best rap segments of the year. A song that immediately makes you feel sinister and mischievous.

 

5. Phoenix – Trying to be Cool

It was the Saturday Night Live performance that really did it for me: http://www.youtube.com/watch?v=Koyh3F6kicY

Sweet, sweet song, impeccably done, with a killer bass line and a complete oxymoron underlying the whole thing. As the charming French indie princes of Phoenix know very well, TRYING to be cool is the most un-cool thing one can do.

 

6. Standish/Carlyon – GucciMountain

This beautiful chill out song means a lot to me, personally. More than a place on a list could ever say. Not for everyone, not for every mood, perhaps not for every time of day, but under the right circumstances, this song could become a friend for life.

 

7. The BesnardLakes – People of the Sticks

A song that is a trip. Both psychedelically, spiritually and story-wise. Like a beautiful, foggy musical dream.

 

8. Cloud Control – Scar

Just a perfect indie anthem. A real gem. The fact that a song like this is only at number 8 is a testimony to the depth of this musical year.

 

9. Only Real – Get it on

A young, talented dude from London. Can’t wait for his debut album, as he seems to take giant steps from single to single. This one sounds like Bob Dylan for the Instagram generation.

 

10. INTRVALS – Field Lines

One of the more imaginative and original tracks of the year. Mixes dance, synth, guitars, dreamy vocals and numerous interesting musical transitions.

 

11. Jungle – The Heat

A mysterious duo making soul-infused funky dance music. Like Daft Punk, only better.

 

12. Luke Sital-Singh – Nothing Stays the Same

What a powerful, moving ballad. Luke totally uses the Force on this tune.

 

13. Girls Names – Hypnotic Regression

My Israeli readers would be happy to know that this sounds like an ultra-polished Yossi Elephant (RIP) track. A total New Wave tour-de-force.

 

14. Merchandise – Anxiety’s Door

Echo’s, distortion, murmured lead and supporting vocals – Welcome to Merchandise’s beautiful nightmare. Stream-of-consciousness dark ‘80s by a band who wasn’t alive during the ‘80s.

 

15. Is Tropical – Video

This is an album track, but Is Tropical and their excellent French label, Kitsuné, should really think about releasing it as a single. It is pure magic from the first three keyboard strokes to its polyphonic chorus. And if you want to see them live, perhaps you should try going to… Mongolia?! http://bit.ly/1i2gt16

 

16. Darlia – Queen of Hearts

Good, potent British guitar pop is dead? Try telling that to this bunch of lads… I’d probably have their poster up on my wall if this were 1993 and not 2013…

 

17. Lucius – Turn it Around

They sound a tiny biy like Haim, only I loved this song much more than I liked anything by the half-Israeli sisters from California. Plus, their album has the best cover of 2013.

 

18. SULK – The Big Blue

SULK (formerly The Ruling class) do the Stone Roses almost as good as the Stone Roses. Plus, they just finished supporting the Happy Mondays on their latest tour! That’s a gig I’m sorry to have missed…

 

19. Jackson Scott – That Awful Sound

Jackson Scott’s acoustic guitar produces anything buy awful sounds. As acerbic as an unplugged Harvey Danger.

 

20. Ásgeir – King and Cross

Staying with charming acoustic guitars, and adding falsetto and a swirling rhythm.

 

21. Yuck – Rebirth

Lovely shoe-gazing love song.

 

22. The Range – Metal Swing

Sampled speech over progressive dance beat. Like Disclosure, only better.

 

23. Charles Bradley (feat. Menahan Street Band) – Strictly Reserved for you

Funk has a new godfather. This 65 year old Brooklynite leaves his heart and soul, so much soul, on this track.

 

24. The Lucid Dream – Love in my Veins

Out as a single back in 2011, but part of the debut album from this year. They sound like a psychedelic marching band. Plus, after 30 or so listens I STILL can’t, for the life of me, understand why this is labeled as “explicit” on Spotify…

 

25. LULS – Never let it go

You can have big sound even if you’re an indie band, and the LULS are quasi-Phil-Spector-ish.

 

26. Bleached – Dead in your Head

I often feel as if female lead singers of indie groups are lecturing me with their lyrics and making me feel guilty. It’s a real problem. I still like the songs, though (see also: Warpaint – Undertow).

 

27. Night Engine – Young & Carefree

If you give this tune a chance until about 1:30 minutes in, you will get David Bowie crossed with the Village People.

 

28. Parquet Courts – Stoned and Starving

I was walking down Long IslandCity, Queens. I was celebrating Thanksgiving. I was cold. So cold and freezing (sorry about the personal riff – Long Island City on the East River shore in November is a cold, cold place. In other news, this is a cool song by a cool band).

 

29. Half Moon Run – Full Circle

Some real enchanted moments in this painfully beautiful song.

 

30. Sir Sly – Ghost

Because of that immaculate synth-bass riff.

 

31. Temples – Keep in the Dark

Speaking of ghosts, this is a haunted, spooky pop song with one of the most beautiful choruses of the year.

 

32. Lorde – Tennis Court

She also had some other song you might have heard about… http://bit.ly/1fCiAW8 – This, however, is the better song of the two, in my humble opinion, and if you disagree, let’s talk it up like yeah (yeah).

 

33. The Strypes – Blue Collar Jane

I have a soft spot for rock n’ roll revivalists… Apparently there IS a way to write an instant classic rock n’ roll anthem in 2013.

 

34. MONA – Goons (Baby, I Need it all)

The curious case of MONA – And this happens a lot – First album is released with a ton of hype and fanfare, second album is better, but accepted with dead silence. This might be the best song of these Ohioans’ (/Kentuckians/Tennesseans) young career, and a classic pub/bar anthem for years to come.

 

35. Owiny Sigoma Band – HarpoonLand

That wonderful African guitar strumming gets me every time.

 

36. Fall Out Boy – My Songs Know what you did in the Dark

Surprisingly triumphant return and a glimmer of hope in an age when guitar rock is all but dead.

 

37. London Grammar – Strong

This ballad is so beautiful, it doesn’t even matter what the lead singer looks like. http://dexpr.es/19w5Tea

 

38. Tripwires – Shimmer

A sweeping indie anthem by a band from Reading…

 

39. Coasts – Wallow

…followed by a sweeping indie anthem by a band from Bristol.

 

40. Champs – My Spirit is Broken

If YOUR spirit is broken, this lovely ballad, which sounds as if it has been written and recorded by Roy Orbison although it has been written by two brothers from the Isle of Wight, might cheer you up a tad.

 

41. Pond – Xanman

In absence of Tame Impala, this year’s “Best psychedelic performance by an Australian band” goes to…

 

42. Johnny Marr – New Town Velocity

Confession: I was a huge Morrissey fan as a teen, and I still am, but in recent years I learned to give Johnny Marr much more credit for everything I loved about the Smiths. This song is the most Smiths-like he has ever recorded post-1987.

והאקורדים הם לחלוטין האקורדים של “מי רצח את אגנתה פאלסקוג”, אחד השירים היחידים שאני יודע לנגן על גיטרה, שזה בכלל בונוס

 

43. Moko – Freeze

Because of the over-used-yet-delightful drum sample (I believe it originated in James Brown’s “Funky Drummer”. it sounds a lot like Massive Attack, as well). I have a feeling this will be a huge hit and that Moko will become a new Emeli Sandé.

 

44. Kurt Vile – Never Run Away

A ballad that is one of the best examples of what Americans (as opposed to Brits) call “indie”.

 

45. New Model Army – March in September

Did you know that these guys are still around? And sounding as vital as ever?

 

46. Sweet Baboo – Let’s go Swimming Wild

As sweet as an indie love song can be.

 

47. Outfit – I want what’s best

This years “Best Hot Chip track not actually written by Hot Chip”.

 

48. Phèdre – Ancient Nouveau

Because I couldn’t resist a song that starts with “le le le le le le le le la”.

 

49. Arctic Monkeys – Do I wanna Know?

The AM album kind of reminds me of Blur’s “Blur” album – also known as “The American Album”, only less original. I was a bit disappointed. What I loved the most about Arctic Monkeys (apart from Matt’s drumming) was their originality, and AM sounds like another step in the same direction for them.

 

50. Shinies – Taste

Because of the “woo hoo” supporting vocals.

 

2013 has been the best musical year in quite a while. Let’s all hope for an ever more kick-arse 2014!

 

Tracks of the Year 2012 Wednesday, Dec 12 2012 

Image

December 2012

Welcome to my annual Tracks of the Year list

 

This year’s list includes 30 artists from the UK, 8 Americans, 4 Australians, 2 Austrians, 2 Finnish and one from each: Canada, New Zealand, Sweden and Denmark.

 

The YouTube playlist for these tracks is at:

http://www.youtube.com/playlist?list=PL1-jCniWBb12uWJCVYYGrOgaIEfovTQ9V

(Two songs are not on YouTube and had to be replaced)

 

The Spotify playlist, as complete as I could make it, is at:

Tracks of the Year 2012

 

The chart includes every track’s MSR = Main Stream Ranking: How well would this track fit on a mainstream radio station from 1 to 5. It also includes the new “Listen to this if you like…” column.

 

Enjoy!

 

 

#

Artist

Title

MSR

Listen to this if you like…

Notes

1

Midnight Lion

Sleeping in the Woods

3/5

Wild Beasts

Perfect song that would fit right in the top five of any year. Except for 1994. Perhaps. Shame it’s not on Spotify.

2

Binary

Modern Man

3/5

Babylon Zoo

 

3

Neighbourhood

Sweater Weather

4/5

The Killers

 

4

Max Min

Alpaca Socks

3/5

Foals

Austrian artist singing about bitcoins

5

The Orb featuring Lee “Scratch” Perry

Golden Clouds

1/5

Smoking ganja

Give her the animal. Give her the lion. Aaaaarr

6

ME

Naked

4/5

Muse

Muse were Radiohead after Radiohead stopped being Radiohead. ME are Muse after Muse stopped being Muse

7

Django Django

Default

2/5

The Beta Band

 

8

Rams’ Pocket Radio

1+2

4/5

Ben Folds Five

Probably the best chorus of 2012. Plus, THIS: http://www.youtube.com/watch?v=0xznVQiaAZA

9

The Pre New

A Night on LeatherMountain

1/5

The Orb

The re-incarnation of Earl Brutus

10

Young Kato

Drink, Dance, Play

3/5

Keane, The Automatic

 

11

Alt-J

Tessellate

2/5

David Byrne, John Cale

 

12

How to Dress Well

Cold Nites

2/5

Marvin Gaye mixed with a French movie’s soundtrack

Total Loss is one of the top albums of 2012

13

Gaz Coombes Presents…

White Noise

4/5

Supergrass, Neil Young

 

14

Arctic Monkeys

R U Mine?

4/5

Cream

 

15

Fast Years

Young Heart

4/5

The Stranglers, The Buzzcocks

 

16

Selebrities

The Living Dead

3/5

Metric

 

17

Crystal Castles

Kerosene

1/5

Aphex Twin, Hot Chip

(III) is probably my album of the year

18

Burning Hearts

Modern Times

3/5

The Cranberries

 

19

Lonsdale Boys Club

Light me up

5/5

Boy Crisis

 

20

The Egg

In Your Pocket

2/5

Tinariwen, Bernard Butler

 

21

DZ Deathrays

Gebbie Street

3/5

Sonic Youth, Clap Your Hands Say Yeah

 

22

Centre Excuse

MTV Generation

4/5

Manic Street Preachers

 

23

Jack White

Love Interruption

5/5

Cat Stevens after testosterone treatment?

 

24

AlunaGeorge

You Know you Like it

4/5

Lykke Li, Oh Land

Featured on BBC’s “Sound of 2013”. I guess I’m ahead of my time?

25

WILD FLAG

Boom

3/5

Siouxsie and the Banshees, Blondie

 

26

Retriever

The Curse

3/5

Elastica, The Long Blondes

 

27

Spiritualized

Little Girl

4/5

Nick Drake, George Harrison

 

28

Rival Sons

Face of Light

4/5

Led Zeppelin, Allman Brothers, the Doors

 

29

I Heart Sharks

Monogamy

2/5

The Futureheads

 

30

Gaoler’s Daughter

How do you Know

3/5

Beach House, the Thieves, IV Thieves, Nic Armstrong and the Thieves

 

31

Jessie Ware

Taking in Water

5/5

Sade, Adele

 

32

DeepSeaArcade

Steam

4/5

Blur, Supergrass

 

33

Swim Deep

Honey

3/5

Feeder

 

34

The Raveonettes

Observations

3/5

The Stones’ Gimme Shelter, Cat’s Eyes

 

35

Elliphant

Ciant Hear it

3/5

Azealia Banks, Kreayshawn, Uffie

Swedish answer to Azealia, and much better than her imho

36

Idles

Meydei

3/5

Bloc Party, the Vaccines

 

37

Diagrams

Ghost Lit

4/5

Incubus, the Raconteurs

 

38

LCMDF (Le Corps Mince de Françoise)

Paranoia

3/5

Happy Mondays, EMF, Charli XCX

The Finnish sisters appearing here for the fourth year running…

39

Atoms for Peace

Default

2/5

Radiohead, The Good the Bad and the Queen

In my defense, I liked this track before I knew it was Thom Yorke’s new project

40

Ultraísta

Bad Insect

2/5

THEESatisfaction, Bonobo, Nigel Godrich

Nigel Godrich’s current project

41

Bright Light Bright Light

Love Part II

4/5

Heaven 17, Erasure, Human League

 

42

Haight Ashbury

Sophomore

2/5

The Mamas & the Papas, Throwing Muses, San Francisco in the 60s, Acid

 

43

Miles Kane

First of my Kind

4/5

The Who, Boo Radleys

 

44

Gotye

Easy Way Out

4/5

The Kinks, Franz Ferdinand

 

45

Tribes

Sappho

4/5

Thin Lizzy, Boston, Operahouse

Formed by two former Operahouse members

46

All the Young

The Horizon

4/5

Mansun, The Rifles

 

47

Eugene McGuiness

Harlequinade

3/5

ELO, Pulp

 

48

Django Django

Hail Bop

2/5

Gregorian monks on a psychedelic trip

 

49

Sweet Lights

Endless Town

4/5

Nilsson

Stage name of The Capitol Years frontman, Shai Halperin

50

Tamaryn

The Garden

3/5

The 4AD sound

 

 

 

Prinpi’s Tracks of the Year 2010 Thursday, Dec 16 2010 

Note: You can find my Tracks of the Year lists from 2005 through 2009 as earlier posts in this blog. 2005 through 2008 are in Hebrew. Sorry.

Note: If you can’t be (currently?) bothered to read the commentary, the full list of songs appears at the bottom of this post.

So, another musical year has passed. First years of new decades tend to “clean up” the remains from the previous decade and prepare the ground for a new sound soon to come (Please let there be something exciting during this musical decade…). 1970 was very “Sixties-ish”, 1980’s top artists were Barbara Streisand and the Bee Gees, 1990 was pre-grunge and Britpop, 2000 was pre-Strokes, Libertines and White Stripes, and this year will probably be remembered as the last hurrah for the naughties sound.

My top 40 consists of 22 British acts, 11 Americans and single acts from Australia, Canada, France, Sweden, Finland, Iceland and Spain.

40. Band of Skulls – Death by Diamonds and Pearls 

http://www.youtube.com/watch?v=ZEbBIswSsEA

In a word: You gotta respect the best Jack White dirty guitar riffs not actually produced by Jack White.

39. The Dears – Omega Dog

http://www.youtube.com/watch?v=zw3ruwwewFo

In a word: A very appetizing teaser for the Dears’ new album, due for release on February 2011. A beautiful slow-burning guitar-falsetto blues.

38. Holly Miranda – Waves (Acoustic)

http://www.youtube.com/watch?v=ugaWI1gyhwo

In a word: Continuing the slow and beautiful theme. Such a quiet ballad can easily get lost in all the noise. Especially the naked acoustic version, in which you gladly invite Ms. Miranda to gently break your heart.

37. Audio Bullys – Only Man

http://www.youtube.com/watch?v=9yD0KEi554c

In a word: Isn’t it just like me to like an Audio Bullys track five years after the world stopped caring about them? [I guess you are the “only man” who still listens to them, etc. etc. –ed.]

36. Cherry Ghost – Kissing Strangers

http://www.youtube.com/watch?v=Tl6Tcqi-RFs

In a word: Too croonish to be “proper” indie, too obscure to be pop, but I wish more people would give this song a chance. We’ve all been there. Oh, and regarding the previous note: I don’t REALLY have an editor. Can’t you tell?

35. She & Him – In the Sun

http://www.youtube.com/watch?v=pZ3cTwI9bIw

In a word: After crowning Zooey Deschanel (I was only one letter off trying to spell her name without Wikipedia!) as the coolest person on earth, we are left with the music. In this case, this chirpy, jumpy, uplifting tune just crawls under your skin and stays there until you have no choice but to have a better day.

34. RPA and the United Nations of Sound – Are You Ready

http://www.youtube.com/watch?v=V8pZFjczSyA

In a word: Yeah, Richard Ashcroft is not as relevant as he used to be and, no, this is no Verve song, but there is still some value in straightforward rock anthems. Either that or my ears are getting old.

33. The XX – Crystalised (re-release)

http://www.youtube.com/watch?v=Pib8eYDSFEI

In a word: Mercury Prize winners, the XX, re-released this flagship track from their acclaimed debut album in 2010. Due to its dual release and the UK being obsessed with the XX, this is probably the track I have heard the most time out of the ones on this list, and I’m still not tired of it. That says something.

32. Katy B – Katy on a Mission

http://www.youtube.com/watch?v=qNhPYj-5rIY

In a word: Dubstep was the most popular buzzword in music this past year. You can do anything with it, from fascinating experimental sound collages such as James Blake’s to poppy dance anthems like this track by the reigning queen of dubstep-pop, Katy B. Its sense of urgency makes it my dance tune of the year.

31. The Ting Tings – Hands

http://www.youtube.com/watch?v=RZoPtlQMUYc

In a word: All the usual Ting Tings ingredients were there. Catchy tune? Check. A beat that makes you want to shake your rear end? Check. Glossy video? Check. David Bowie reference at the beginning? Well, that was a new element, but check. It’s a mystery why this wasn’t a very successful single.

30. Good Shoes – Under Control

http://www.youtube.com/watch?v=L1KworDaCqs

In a word: Are Good Shoes the “last band standing” out of the mid-00s wave of “shoe bands”? Possibly. They got it under control, which is more than I can say about this column’s word count.

29. The Victorian English Gentlemen’s Club – Bored in Belgium

http://www.youtube.com/watch?v=25GzYF2W7Uk

In a word: One of the things I love the most about music is that sometimes I love a song even though I have no “logical” reason to love it. Something about it just clicks [I see no logical reason to like anything on your list so far… –ed.] TVEGC’s hymn for mind-numbness in a Benelux country, both the studio and live versions of it, is such a song. For others, it is a song that would keep their heads banging and banging and banging and banging…

28. Everything Everything – Schoolin’

http://www.youtube.com/watch?v=r0fb0G3hfjo

In a word: Is there such a thing as “progressive pop”? If there is, Everything Everything are the Godfathers of that genre. Quick multiple rhythm switches, daring falsetto, Afro-pop strumming and a trip through a unique sonic universe in all of 280 seconds.

27. We Are Scientists – Rules Don’t Stop

http://www.youtube.com/watch?v=QmjvnU4VKaA

In a word: Being reduced to a duo didn’t stop them, not being a “new and fresh” band didn’t stop them, Even my bad review five years ago didn’t stop them, as much as I’m sure it hurt their feelings. And, therefore, it is no surprise to find out that rules don’t stop them. I won’t even be surprised if these rebels wear white after Labor Day!

26. Let’s Buy Happiness – Six Wolves

http://www.youtube.com/watch?v=lBcw3ek95bo

In a word: Nothing witty or clever to say here. This is just a beautiful song and the singer has a beautiful voice.

 

 

25. The Coral – 1,000 Years

http://www.youtube.com/watch?v=baH0SWCFVzo

In a word: Retro-sounding flower power ballads will probably never completely disappear, but the Coral preceded the current wave of P-folk (to paraphrase “P-funk”) by a few years. Good to see they stuck around long enough to enjoy (?) its current bloom. Whatever you call this hippie genre, this is one enchanting tune.

 

 

 

24. We Have Band – Oh! (re-release)

http://www.youtube.com/watch?v=nQUC5WbCSrg

In a word: I only discovered this fun song (originally released in 2008) this year, so I was very excited about it being re-released and eligible for this list (although I am actually the one making the rules. I could decide that only B-sides can be charted. I can decide that Australian bands are banned. Muahaha! With absolute power comes… Well, nothing, really).

23. Tame Impala – Solitude is Bliss

http://www.youtube.com/watch?v=vxvf7gR4-2M

In a word: Nice “prog-ish” psychedelic pop-rock gem. I first heard most of the songs on this list thanks to BBC 6Music, NME, Pitchfork and especially self-research, but I owe my enjoyment of this particular song to a fellow Anglophile indie junkie, the queen of all things Kasabian and Mika, Ms. Michal Goldman. Thanks, Mici!

 





22. Frankie Rose and the Outs – Candy

http://www.youtube.com/watch?v=FIs-NZ5Hsg4

In a word: A reminder that sometimes American bands can make good indie music. I mean proper indie music, not what American blogs sometimes call indie/alternative, which usually consists of a 17 year old taping himself sing acoustic out-of-tune folk songs in Portland. This is the first of two songs on this lists with bits that remind me of songs from Nirvana’s “Nevermind”. This one reminds me of “On a Plain”. Granted, it’s only some “oooh-oooh”s, but still.

21. Surfer Blood – Swim

http://www.youtube.com/watch?v=5AEldiUP408

In a word: Bands I see live get a significant bump in the rankings. That’s just the way it is. I make the rules. With absolute power comes etc. etc. etc.

They sounded very promising as Interpol’s supporting band at Brixton, switching between contemporary Afro-beat, math rock and impressive psychedelic reverb symphonies.

20. Non-Tiq – Quiet

http://www.youtube.com/watch?v=BVWaClz0ODo

In a word: This is the poppy, uplifting single Lykke Li SHOULD have released. Instead, it introduces us to her promising color-drenched compatriot. 

 
 
 

19. The Fall – Bury Pts. 2 + 4

http://www.youtube.com/watch?v=joY8Qn0dh3M 

In a word: What’s left to say about Mark E. Smith and The Fall after 30 odd years? [I’m sure you’ll think of something –ed.]

It’s not a “song” as much as it is a reminder that a combination of stinging “rap” by the world’s oldest indie kid, plus a killer riff,

can somehow move you and feel meaningful way beyond what one could reasonably explain. Music used to mean something

and The Fall provide the soundtrack for all those feeling contempt towards these times, when it doesn’t anymore.

 

 
 
 
 
 
 

18. Beach House – Norway

http://www.youtube.com/watch?v=PHbtR8uO81M

In a word: I have a problem with this song’s intro. So much so that I used to “skip” every time I heard it on my iPod.

It’s worth waiting a few seconds, though, as Beach House provide the year’s best usage of a slide guitar effect in this dreamy

tune.

 

 
 
 
 
 
 

17. Oú Est Le Swimming Pool – These New Knights

http://www.youtube.com/watch?v=R2L4IaqeVD8

 

In a word: Tragic. The tragic death of front man Charles Haddon during a festival in Belgium (see #29)

last August was the saddest indie story of 2010. It came just as OELSP (or: “Where is the Piscine”?)

were about to take off. We’ll probably never know how big they could have been, but we still have their

excellent debut album and this 80s-vibe electro-indie-dance track to remind us of a very special artist,

gone much too young.

 

 

16. The Good Natured – Your Body is a Machine

http://www.youtube.com/watch?v=D_mw5cdF4WM

In a word: Ah, the drama! The slow building tension throughout the song! Supporting Ke$ha’s UK tour! Well, OK, not the last one. That’s weird. Anyway, I believe that Sarah, AKA The Good Natured, will become big in 2011. Look out for her at SXSW next March.

15. Detachments – Holiday Romance

http://www.youtube.com/watch?v=2lZZ_oAtKDc

In a word: As far as dark 80s revival goes, Detachments > Hurts. And if I may elaborate a bit, Detachments >>> Hurts. Hurts are OK, but I think the music media adopted the wrong dark 80s “darling”.

14. Haight-Ashbury – Freeman Town

http://www.youtube.com/watch?v=VPHYg_QPUb8

In a word: Speaking of retro acts, the 80s are way too modern for Haight-Ashbury… Good old hippie folk with a touch of contemporary indie sound and angelic female harmonies make this the perfect meditation soundtrack.

13. Crystal Fighters – In the Summer

http://www.youtube.com/watch?v=Z9d9N_sR_SM

In a word: I can’t really defend my love for this song. It’s silly, it’s messy… It’s a whole lot of fun. You are all invited to listen to it, get addicted, smile and dance uncontrollably and publicly condemn me for admitting to liking it.

12. The Strange Boys – Be Brave

http://www.youtube.com/watch?v=1hEQd-1XdIs

In a word: There has been nothing that puzzled me more about the end-of-the-year lists than everyone totally ignoring these Texan pure rock-n-rollers. It’s like compiling a 1955 list without Elvis. They are the best new act I heard all year and I can’t wait to hear new material from them.

11. Warpaint – Undertow

http://www.youtube.com/watch?v=BMkqbY0oGKQ

In a word: Taking Haight-Ashbury’s meditative female harmonies one big step further in this perfect gem of a heartbreaking ballad. This song also reminds me of a Nirvana song, this time “Polly”. I predict a huge 90s revival soon, headlined by 2011’s 20 year anniversary of “Nevermind”. Warpaint are ahead of their retro-time, if that makes sense [It doesn’t –ed.], but they clearly sound more like the unplugged version, with a pinch of 4AD bands.

10. LCMDF – Gandhi

http://www.youtube.com/watch?v=3f_DSs54MO8

In a word: Second year in a row for these Finnish sisters (formerly known as “Le Corps Mince de Françoise”) in my top 10. They have a knack for producing perfect pop hooks and my request from Santa this year is to make them a successful top 40 act (and to fire the NME writer who ranked Willow Smith in their “best tracks of 2010” list).

9. Rapids! – Fuses

http://www.youtube.com/watch?v=dHEWANg_vlM

In a word: Math rock is not only Foals. A reminder that sometimes there are new British indie bands worth listening to, even in this day and age. 

 
 
 

8. I Blame Coco – Selfmachine

http://www.youtube.com/watch?v=0j6VoW6vv9Y

In a word: This is such a catchy pop tune, so well-crafted, that it makes me wonder whether Coco Sumner isn’t more successful BECAUSE her father happens to be Sting. Forget about that for a second and just listen. Well, it’s hard, since she sounds just like him, but give it a try, huh? The acoustic version is ace, as well.

 

7. Wild Beasts – We Still Got The Taste Dancin’ On Our Tongues

http://www.youtube.com/watch?v=GkkJCSduFS0

In a word: No, I don’t like Antony and the Johnsons. Yes, I am completely crazy about this tune by Wild Beasts. Contradiction? Whatever. This is one of the most unique tracks of 2010 and a glimmer of hope for British music.





6. The Strange Boys – Night Might

http://www.youtube.com/watch?v=AVtZutbTXw0

In a word: Here are those Rickenbacker-jangling Texans again! This is probably the Sambol brother’s (and their gang) best work. It wasn’t officially released as a single, but it gained a lot of air time on BBC 6Music. 6Music was supposed to be shut down this year (a good enough reason to overthrow the Labour government, if you ask me), and, luckily, it was saved. If you love music, do yourselves a favor and listen to it sometimes (it is available all over the world via http://www.bbc.co.uk/6music). It’s like having an iPod that automatically adds new amazing songs you love every week.





5. Foals – Miami

http://www.youtube.com/watch?v=vQ90LRaEIt0

In a word: “Spanish Sahara” was the slow-cooking ballad everyone loved, but to me, this is the second-best song Foals have written (after “Hummer”). I like their faster math rock anthems, what can I tell you.





4. Uffie – Pop the Glock

http://www.youtube.com/watch?v=E1v2PtoxwNo

In a word: Heavily influenced by Audio Two’s classic rap track “Top Billin’”, this minimal-house track by American-French electro-rapper Uffie was first released in 2006. It was then re-released late in 2009 and featured on Uffie’s debut album this year. To me this sounds totally fresh and experimental, and producer Feadz’s beats are addictive. However, many people compared Uffie to Ke$ha. I just don’t hear it. Can’t a track use auto-tunes AND be good? Just be good cool hipsters and admit that this is a killer track already.

 

 
 

3. tUnE-yArDs – Real Live Flesh

http://www.youtube.com/watch?v=AwDEQWaSiEU

In a word: An experimental sound collage which is not for everyone, but if you’re patient enough with it, you’ll find enchanting beauty.

 

 
 

2. How to Dress Well – Lover’s Start

http://www.youtube.com/watch?v=VbdeacVXbik

In a word: An experimental sound collage which is not for everyone, but if you’re patient enough with it, you’ll find enchanting beauty. [Is anyone else having a déjà-vu? –ed.] Most critics loved “Decisions”, but I prefer this emotional “ballad” instead. This very well may be the future of music.

 

 
 

1. Jónsi – Go Do

http://www.youtube.com/watch?v=T6HjT4SQKJI

In a word: In the end, nothing could trump this perfect pro-active hymn with its bird chirping, falsetto crooning and almost-violent drumming. I see it as a call to arms for anyone who loves good, real, creative, original music. If you are talented but depressed by what you hear on mainstream radio, do not despair. Go do. Have an excellent 2011.

 

 ___________________________________________________________________________________

 The complete list:

1. Jónsi – Go Do

2. How to Dress Well – Lover’s Start

3. tUnE-yArDs – Real Live Flesh

4. Uffie – Pop the Glock

5. Foals – Miami

6. The Strange Boys – Night Might

7. Wild Beasts – We Still Got The Taste Dancin’ On Our Tongues

8. I Blame Coco – Selfmachine

9. Rapids! – Fuses

10. LCMDF – Gandhi

11. Warpaint – Undertow

12. The Strange Boys – Be Brave

13. Crystal Fighters – In the Summer

14. Haight-Ashbury – Freeman Town

15. Detachments – Holiday Romance

16. The Good Natured – Your Body Is a Machine

17. Oú Est Le Swimming Pool – These New Knights

18. Beach House – Norway

19. The Fall – Bury Pts. 2 + 4

20. Non-Tiq – Quiet

21. Surfer Blood – Swim

22. Frankie Rose and the Outs – Candy

23. Tame Impala – Solitude is Bliss

24. We Have Band – Oh! (re-release)

25. The Coral – 1,000 Years

26. Let’s Buy Happiness – Six Wolves

27. We Are Scientists – Rules Don’t Stop

28. Everything Everything – Schoolin’

29. The Victorian English Gentlemen’s Club – Bored in Belgium

30. Good Shoes – Under Control

31. The Ting Tings – Hands

32. Katy B – Katy on A Mission

33. The XX – Crystalised (re-release)

34. RPA and the United Nations of Sound – Are You Ready

35. She & Him – In the Sun

36. Cherry Ghost – Kissing Strangers

37. Audio Bullys – Only Man

38. Holly Miranda – Waves (Acoustic)

39. The Dears – Omega Dog

40. Band of Skulls – Death by Diamonds and Pearls

 

Prinpi’s Tracks of the Year 2005 (Hebrew) Tuesday, Dec 14 2010 

Note: This column was originally published in December 2005

 

ברוכים הבאים למצעד שירי 2005 של פרינפי.

כאן נסקור את 25 השירים שעשו לי את השנה, והמועמדים להצטרף בבוא היום לשירים שנסקרו במצעד חצי העשור, כשאערוך את מצעד העשור הראשון של המילניום החדש.

 

מוסיקה, אם לא הבנתם כבר, היא אחת התשוקות הגדולות של החיים שלי, ואחד הגורמים העיקריים שאני חי בשבילו (פלא שהתחתנתי עם מבקרת מוסיקה? למרות שבתור מבקר הייתי בטח גרוע מאד- אני או מאוהב במשהו ומברבר בשבחיו עד קץ הימים, או שאני לא אוהב אותו ואז לא הייתי מסוגל לכתוב עליו), ואשמח לכל תגובה שלכם והצעת שירים חלופיים או סתם הרהורים פילוסופיים ופילופוניים על מרכיבי הרשימה.

 

זו גם הזדמנות מאוחרת להגיב על מצעד חצי העשור.

 

למי שפספס ואין לו כח ללחוץ על הלינק, נזכיר שמצעד חצי העשור (שירים שיצאו בין שנת 2000 לשנת 2004) שלי נראה כך:

 

  1. The Strokes – Last Nite
  2. Mansun – Electric Man
  3. Electric Soft Parade – Silent to the Dark II
  4. Black Rebel Motorcycle Club  – Love Burns
  5. Starsailor – The Good Souls
  6. Stereophonics – Step on My Old Size 9
  7. Mull Historical Society – Animal Cannibus
  8. Coldplay – Don’t Panic
  9. Go Home Productions – Sexual High
  10. John Fruciante –  Going Inside
  11. Franz Ferdinand – Take Me Out
  12. Gorillaz – 19/2000 (Soulchild Mix(
  13. Kings of Convenience – I’d Rather Dance With You
  14. All Saints – Black Coffee
  15. The Hives – Hate to Say I Told You So
  16. S Club 7 – Don’t Stop Movin’
  17. Travis – Flowers in the Window
  18. Mercury Rev – The Dark is Rising
  19. Morcheeba – World Looking In
  20. Sugababes – Freak Like Me

  Mansun

  

וואו, פתאום במבט לאחור הייתי משנה הרבה במצעד הזה… גם מוסיף דברים מהשנה, אבל אפילו מוסיף דברים אחרים מתחילת העשור ומוציא כמה מהדברים היותר מיינסטרימיים כאן… לפעמים זה נראה כמו דירוג של תיכוניסטית שקוראת Smash hits

 

אולם, לכל דירוג כאן (וגם במצעד החדש) יש לי הנמקה מבוססת, ואם אתם מעוניינים בה, ליחצו על הלינק האמור.

 

האמת חייבת להיאמר – שנת 2005 היתה שנה מעולה למוסיקה. בייחוד למוסיקת גיטרות בריטית, שזה למעשה מה שאני מתכוון אליו כשאני אומר “מוסיקה”. טוב, גם מוסיקת גיטרות עם *השפעות* בריטיות יכולה להיחשב, אבל אם אתם אמריקאיים צפו ליחס חדשני מאד ממני, וליחס מתעלם מי’. (מה שלא הפריע לסטרוקס, כפי שאתם רואים, וגם לא מפריע לכמה ממדורגי השנה שלי… תיכף תראו).

זו היתה השנה המוסיקלית הטובה ביותר מאז 2001, שמצדה היתה הטובה ביותר מאז 1997. אני חש כאן טרנד. אולי מוסיקה היא כמו אולימפיאדה? או מונדיאל? אולי זה הזמן שלוקח למי שמושפע מגל מוצלח של מוסיקה כנער לגדול ולהקים להקה טובה משל עצמו? אולי אם כל שנה היה לנו פרץ של מוסיקת אינדי משובחת ומעניינת זה היה נעשה מובן מאליו ולא היינו מתרגשים מזה יותר?

אני חושב שזה מה שקרה עם הגראנג’ למשל ב 1991-92, או עם הבריט-פופ ב 1995-1996…

ואולי אף מוקדם יותר בימי הניו-ווייב… רצף ממושך מדי של מוסיקה חדשה טובה עושה אותנו, המאזינים, מפונקים בטירוף, וצריכות לחלוף כמה שנים שחונות על מנת שנשוב להעריך מישהו שלוקח גיטרה ליד ועושה לנו את זה כמו שצריך. משהו כמו געגועים לסקס טוב אחרי כמה ימי הפוגה…

 

אז השנה הזו היתה אחת השנים שקיבלנו זיון לפנים מהמוסיקה. הפור-פליי התחיל עוד בשנת 2004, עת נזרעו זרעי השינוי המוסיקלי שאנו חווים כיום, שהחזיר אותנו לשלהי 2001 כאילו אך טבעי שהמצעדים הרדיו והרשת יהיו מלאים מוסיקה טובה ורעננה. השנה קצרנו את הפירות, ונהנינו מפריחה אמיתית של להקות צעירות עם ביצים ומגבר. ה Q קרא לזה the Brit Pack. אני קורא לזה The Cheeky Invasion. פיט דוהרטי הוא הפנים של הגל הזה. הוא זמר חרא עם כשרון מוגבל ביותר. מה שמלמד לא להסתכל בקנקנן אלא במה שיש בו – ומאחורי כל דוהרטי או We Are Scientists מוערכים יתר על המידה, יש Test Icicles או Go! Team שמחכים להתפרץ לכם לאיי-פוד.

 

גם השנה הסתננו לרשימה שלי כמה בחריות שהן קצת מיינסטרימיות. בכלל, אני משער שהמצעד שלי יהיה פחות אלטרנטיבי משל מימס (מה לעשות, אני לא טיפוס של Emo – עברתי את זה כבר בזמן אמת עם הגראנג’), פחות אוונגארדי משל תום69 בעל הטעם המשובח, אך עדיין לא מיינסטירמי עד מיאוס כמו המצעד של גלגל”צ שישודר מחר או המצעד של אם טי וי אירופה שרק מלדמיין אותו מתחשק להתאבד בקפיצה מהאגו של ה Black Eyed Peas.

 

 הבעיה שלי היא שעם כל התארים וההשכלה, מה שאני מחפש במוסיקה הוא לא התחכום או המורכבות שלה, אלא שתעשה לי משהו בבטן, ו- שומו שמיים! – שתהיה בה מלודיה יפה. זה גורם לטעם שלי ללכת בשביל מוזר ועקלקל שבין איכות ומוסיקה של להקות “נחשבות” עם הבאז הנכון, לבין להיטי רדיו העשויים להסתנן מבלי משים לרשימותי.

 

עוד הערה לפני המצעד עצמו (ויש רשימה בסוף למי שלא רוצה להתעכב על כל דברי ההסבר שטרחתי עליהם קשות וטחנתי לי אותם בראש חודשים רק בשבילכם, אבל אל תחשבו עלי, לכו לרשימה למטה, אל תקראו, אל תתייחסו, אני אמות לי פה בצד בשקט):

חלק מהשירים כאן יצאו רשמית ב 2004. לכל אחד כזה ניסיתי למצוא הצדקה להכללתו במצעד של 2005 – כמה מהם יצאו מחדש, כמה מהם נכללו באלבום שיצא מחדש, כמה מהם נכללו בסיכומי שנה או טקסי פרסים שנתיים של 2005, אז הרשיתי לעצמי לכלול אותם בעצמי, ורובם פשוט עשו את רוב האימפקט שלהם – עלי או בכלל – השנה ולא במועד יציאתם הרשמי.

 

רק כדי להראות לכם שהכל באמת נשקל בכובד ראש – שיר מקסים, Cannonball של Damien Rice שהתוודעתי אליו רק השנה בעוונותי, יצא למעשה ביולי 2004 והיה להיט די גדול כבר אז שאיכשהו פספסתי, ולכן, למרות כל הכאב, לא כללתי אותו ברשימה. בהחלט יתכן שהוא ישתלב בסוף במצעד העשור שלי. נראה עוד ארבע שנים (אתם עוד תהיו פה?).

 

לכל מי שהצליח להישאר עד עכשיו:

 

המצעד השנתי של פרינפי לסיכום 2005!

 

Honorable Mention

שירים שלא הצליחו להיכנס ל 25, אבל מגיעה להם מילה טובה:

 

Anthony and the Johnsons – Hope There’s Someone

 

שיר יפהפה, שיצא למעשה ב 2004, והוא לא בדיוק הטעם הרגיל שלי. אבל יש לאנת’וני קול מהמם, והשיר נוגע ללב. העובדה שבסופו של דבר השיר הזה נכנס לפלייליסט של גלגל”צ, ושהם זכו בפרס מרקיורי היוקרתי על חשבון להקות שאהבתי יותר, תרמה להוצאתו מהרשימה.

 

The Killers – On Top

Kasabian – I.D.

Franz Ferdinand – The Fallen

מה משותף לשלושת השירים הללו? אני חולה על שלושתם, שלושתם מצויינים ומהווים טור-דה-פורס של יכולת מוסיקלית פנומנלית של הלהקות המבצעות, שלושתם מהווים רגעי שיא מסויימים באלבומים מהם נלקחו, שלושתם עשויים בקלות להתברג בצמרת מצעד העשור שלי, ושלושתם – לא יצאו כסינגלים, אלא כרצועות-אלבום בלבד. אז על הקילרז עוד נדבר בהמשך, אבל בשני המקרים האחרים מדובר בשירים הטובים ביותר באלבום. השיר של פרנץ פרדיננד עוד עשוי לצאת כסינגל ב 2006, והוא השיר הטוב ביותר שלהם לדעתי, וזה שהיה גורם לי לאהוב אותם גם אם לא הייתי חי עם מעריצה שרופה שטוחנת לי אותם במח. במקרה של קסאביאן, רוב הסינגלים שלהם יצאו עוד ב 2004, אבל הטראק הזה הוא יותר מרק שיר טוב של קסאביאן- ויש הרבה כאלה (אני מחכה בקוצר רוח לאלבום השני שלהם). הוא סימפוניה של פסיכדליה, סוטול, ומנדולינה חשמלית. טופ 5 נצחי בשירי הגראס האהובים עלי.

 

 

25 A. The Chemical Brothers – Galvanize

טראק הדאנס הטהור של השנה. סימפול ערבי מעלף שאי אפשר היה להתעלם ממנו.

היה בשיא הפופולאריות שלו כשהייתי בטורקיה, והשתלב יפה מאד עם החוויה האיסטנבולית שבין מזרח למערב.

 

25 B. Stevie Wonder – So What the Fuss

שיר הסול של השנה, ממי שיכול ללמד את כולם איך עושים את זה כמו שצריך. אחלה הפקה.

 

 

24. Test Icicles – Boa vs. Python

הייתי בטוח שאדרג אותם יותר גבוה, ואני אכן מאד מסמפט אותם, אבל בסופו של דבר נאלצתי להודות שהם לוקים בתחום המלודיה. יש שם הרבה אנרגיה והבטחה גדולה, כמו אצל Nine Black Alps הדומים להם במקצת או Louis XIV שהיה להם אחלה סינגל אבל אני חושש שהם יותר בועה יחצ”נית מלהקה עם תוכן. רק תדאגו קצת ללחן ותהיו גדולים.

 

 

23. The Bravery – Honest Mistake

הוכחה לגדלות הנפש שלי J. למרות שאיכזבו אותי ואת י’ בהופעה שלהם בבוסטון, והיו הרבה פחות טובים ממופע החימום שלהם, שעוד נפגוש בהמשך, בסופו של דבר עלי להודות שהשיר הזה, עם פתיחת הדיסקו המקפיצה המשולבת בגיטרות אינדי לפי הספר, שווה מקום ב 25.

חשוב, עם זאת, לזכור שאם עוד מישהו ישווה אותם לקילרז, יש לו עסק איתי ועם מלקחיים חלודים במפשעה. זו השוואה הוגנת כמעט כמו זו שעשו פעם ב”ידיעות” באמצע שנות התשעים בין הקומדי סטור לגשש החיוור.

 

  1. The Rifles – Local Boy

אחלה שיר בריטפופ, אחלה להקה, אחלה מפיק, ועתיד ורוד ללונדונרז הללו. מזכירים לי מאד את אהוביי, Gene הנפלאים (אתם חייבים לעצמכם לשמוע משהו שלהם, ולו משהו מאלבום הבכורה שלהם Olympian כמו שיר הנושא או Sleep Well Tonight – אולי רובכם לא יתרשמו, אבל יש לי הרגשה שלפחות לכמה מכם המפגש הזה ישנה את החיים, או לפחות יפגיש אתכם עם חבר מוסיקלי חדש וטוב), שהיו גרסת הבריטפופ לסמית’ס, אהוביי הנצחיים (איכשהו הגענו למוריסי, שיר).

 

21. Athlete – 24 Hours

עד אתמול לא חשבתי שהם יהיו ברשימה הזאת בכלל. אבל שמיעה נוספת של השיר הזה הבהירה לי

שמגיע להם. שיר שקט ויפה שזוחל לך אל מתחת לעצמות. אהבתי את את’ליט בהתחלה, בסינגל הראשון שלהם West Side, ואף המלצתי עליו אז בחום באיזה פורום, אבל האלבום המאד מצליח שלהם מהשנה נשמע לי משעמם ומסחרי מדי. בלדות נמרחות ורדיו-פרנדלי כאלה, כמו של Embrace, והרי כבר יש לנו Embrace אחד. אבל השיר הזה… בשמיעה השבעים נפל לי האסימון שיש כאן משהו מיוחד. אני חושב שאפילו תום יסכים איתי כאן.

 

20. The Rakes – Retreat

שיר טוב, במבט לאחור. בכלל, אחרי שהעשן התפזר מתברר שמגל להקות האינדי הבריטיות ששטף את האזניים שלי ואת דפי ה NME השנה, הרייקס הם אחת המוכשרות יותר. עוד עליהם בהמשך.

 

19. The Longcut – Transition

 

הבטחה גדולה ממנצ’סטר – חבר’ה שמשלבים רוק גיטרות אינדי עם מקצבי דאנס ולופים של תופים. בקושי שרים – שמים יותר דגש על המוסיקה. אני חושב שהסולן שלהם הוא המתופף – מה שמסביר את הקושי האובייקטיבי לשיר שירים “סטנדרטיים”. אני מצפה מהם להרבה, והטראק הקצבי הזה עם הגיטרות הפסיכדליות היפות והעוצמה המתגברת לקראת הסוף עד לקליימקס הפצצתי (כן, זה כנראה שיר על סקס), הוא רק יריית הפתיחה. לדעתי אפילו עוד לא יצא להם אלבום.

 

18. The Go! Team – Ladyflash

אח, איזה רעיון מעולה… בליל של פסקולי סרטים (כולל מצויירים), תיפוף ברייקביט עצבני וראפ של הסולנית השחורה שנשמע כאילו נלקח היישר מניו יורק של עידן הברייקדאנס (מישהו פה מבוגר מספיק לזכור את המהפכה הזו של הברייקדאנס שצצה בראשית שנות השמונים, כבשה את העולם, כולל ישראל המגניבה של אז, ונעלמה כלעומת שבאה?). הקטע הזה הוא היותר מלודי שלהם. אני חושב שיחסית למוסיקה העכשווית, ולזרם האינדי הבריטי בייחוד, זה הדבר הכי קרוב למוסיקה קלאסית.

 

17. 2Pac feat. Elton John – Ghetto Gospel

 

עוד סטיית מיינסטרים שלי. אהבתי מאד את טופאק, ובטראק הזה, שלא הושלם לפני מותו, הוא במיטבו (לא ראפר עם פלואו מדהים, אבל יש לו קול ייחודי ודרך לגרום למסרים שלו לחתוך לך את הבשר עד שיחדרו לקודקוד). סר אלטון יצא מגדרו כדי לא לקלקל, והצליח לא רע. ממוקם גבוה יחסית בעיקר בגלל שהיווה פסקול מפתיע באיכותו למעשי אהבה שובבים ומסעירים עם י’ J.

 

16. The Caesars – Jerk it Out

טוב, טוב, אז זה היה הפסקול לפרסומת לאייפוד ולכן נעשה פופולארי, ואלה סתם להקה של שיר אחד, וגם הוא נמאס. אבל מתי שמעתם ריף גיטרות-אורגן מאד-צ’סטרי טוב כל כך לאחרונה? הא? ידעתי שמזמן. אולי אפילו מאז השרלטנז ב 1990/91. אז מגיע להם שנשפוט אותם לפי המוסיקה. לפי המדד הזה זה סינגל טוב וכיפי עם ריף ממכר, וראוי למיקומו.

 

15. Moby – Lift Me Up

אפשר לומר שזה טראק הדאנס של השנה (אם כי במבט לאחור אולי יתברר ש Mylo היה טוב יותר), אבל למעשה זה פשוט רוק…  ומובי, הזיקית המוסיקלית, עושה אחלה טראק רוק שלא זכה לכבוד המגיע לו (כלומר, הוא הצליח בגלגל”צ. בלעעע.). אני הכי אוהב את הקטע של זמרת הליווי לפני הפזמון הסופי עם ה “או לה לה לה לה” הכדורגלני.

 

14. The White Stripes – My Doorbell

 

כמה שנמאס לי מאיך שכולם מלקקים לג’ק ומג. מה הם כבר עשו? המציאו את האש? גילו את הגלגל? כולה רוקנרול בסיסי. אההה….הם אמריקאים! והם לובשים רק שלושה צבעים! יאללה, נכתיר אותם לאלים. ממש מאוס הקטע האלילי הזה. אבל כוס על האם אם אמא שלהם השיר הזה יצא להם בנזונה של שיר טוב. מומלץ כשאתם לבד מול המראה עם גיטרת-אוויר ודפיקת ראש מאסיבית בסגנון עדות ביוויס ובאטהד.

 

13. Fantom Planet – California

 

היה יותר מגניב לשים את קליפורניה של Low, הא? מה לעשות, אמנם עוד שיר גלגל”צי, ועוד לקוח ממלכודת הדבש הטינאייג’רית The OC – הסדרה שגרמה לי’ לא להימשך יותר לאדם ברודי – ותאמינו לי שהיה צריך הרבה בשביל זה – ושנופלת בהרבה ממושא החיקוי שלה “בברלי הילס” (שמי ישמע איזו טלוויזיה איכותית היא היתה מלכתחילה…).

אבל זה שיר יפה. נטול פזמון, אבל יפה.

 

12. The Futureheads – Decent Days and Nights

יצא מחדש השנה, ולכן כשיר להיכלל ברשימה הזו… לדעתי שיר יותר יפה מגניב ומקורי מהחידוש שלהם ל Hounds of Love של קייט בוש, שנבחר לשיר השנה של ה NME. זה אמנם שיר חמוד, אבל לא עשה את דרכו לרשימה שלי. לדעתי הזכיה שלו היא גם ליקוק מתמשך של ה NME לפיוצ’רהדס, אבל גם חלק ממסע הקימה לתחיה של הקריירה של בוש.

זה שיר מגניב. יש קולות רקע יפים, פלוס גיטרה, וצווחה שאני נורא אוהב בסוף. הלוואי שהם היו עושים עוד כמה כאלה ולא מתעקשים לעשות אובר-התחכמויות עלק איכוצ’יות.

 

11. Kaiser Chiefs – The Modern Way

לא היה בתכניות שלי למצעד השנתי בכלל, עד שלאחרונה גאון בחבת התקליטים החליט לסחוט את האלבום המצויין של קייזר צ’יפס עד הסוף ולהוציא את השיר הזה, שבקושי שמתי אליו לב בהתחלה, כסינגל. משמיעה לשמיעה זו נשמעת בלדה איכותית יותר ויותר, עם פזמון  לא פחות ממרגש.

 

10. The Rakes – 22 Grand Job

“…עשרים ושתיים אלף ג’ובות

בבורסה זה ‘בסדר

עשרים ושתיים אלף ג’ובות

בבורסה זה ‘בסדר

עשרים ושתיים אלף ג’ובות

בבורסה זה ‘בסדר זה ‘בסדר זה ‘בסדר…”

 

עמוק נכון?

הבעסה שזה שיר ממכר, שלא יוצא מהראש, עם גיטרות מוצלחות, מסר שתמיד אקטואלי (נורא כיף להטיף נגד בורגנות כשאתה בלהקת רוק שמוכרת מיליונים, נכון?) והעיקר, קליפ עם כוסיות בריטיות בתלבושת אחידה. It’s alright It’s alright.

 

9. Dead 60s – Riot Radio

הסינגל הראשון של הרכב הפאנק-סקא המאגניב מליברפול, שיצא השנה מחדש.

הם היו החימום של הברייוורי בהופעה שראינו בבוסטון, וקרעו להם את הצורה. השיר הזה מביא לשיא את היכולות שלהם בתחום הפאנק – כולל קצב מכני, ריף קטלני, יללת כלב משכנעת ותחינה לקבל קצת ‘תפרעויות ברדיו, ואני חושב שהשנה הם קיבלו את מבוקשם.

 

8. Kaiser Chiefs – I Predict a Riot

 

עוד ‘תפרעויות, הפעם ביציאת ליל שבת אופיינית בדאון-טאון לידס, עירם של הצ’יפס. י’ ופחות או יותר כל בריטניה אומרים שזה השיר הטוב ביותר שלהם, וגם הוא יצא השנה מחדש (פעמיים!!). שיר, טוב, לא אמרתי שלא…אבל הכי טוב שלהם?….הממ….נראה. אני אוהב בעיקר את הרטע של הבס ממש בסוף. הוא נשמע מבולבל J.

 

7. The Killers – Smile Like You Mean It

גם השיר הזה איכשהו הגיע לפסקול של The OC, אבל הקילרז יכלו להרשות לעצמם לתרום אותו, עם אלבום מופת מלא בעוד לפחות 4-5 שירים שעשויים כולם להתברג במצעד העשור שלי בסוף. היכולות הדרמטיות של ברנדון פלאוארס מגיעות לשיאן בשיר הזה, עם אורגן מכשף ברקע.

 

6. Dead 60s – You’re Not the Law

עוד פנינה של הליברפולים, הפעם הצד היותר סקא-רגאיי שלהם. Riot Radio הוא אולי ה-להיט שלהם, אבל מסיבות סנטימנטליות שלי ושל י’, זה השיר שלהם שאנחנו הכי אוהבים. מעניין שדווקא עכשיו, שההכרה בהם בבריטניה הבשילה, והסינגל החדש שלהם מצליח מאד, מדובר בשיר חלש יחסית (Ghostface Killer). עוד שיר סוטול מעולה, היוצא נגד הממסד באשר הוא, ובייחוד הממסד לובש המדים, ומטיח בו את שורת המחץ המדבקת: So why don’t you/ Shoot me! A-Shoot me! Shoot me!”. (מה שנשמע כמו “א-שופה שופה” אם אתה מסטול או בהופעה עם סאונד חרא).

 

5. Kasabian – Club Foot

לחשוב שרק לפני קצת יותר משנה החיים שלי לא הכילו את קסאביאן, הדד סיקסטיז, הקייזר צ’יפס והקילרז… פלא שנאלצתי לשים את S Club 7 במצעד חצי העשור? רק ההיסטוריה תלמד כמה דרמטיות היו השנה וחצי האחרונות בהסטוריה של הרוק. השיר הזה הוא אולי השלישי בטיבו באלבום של קסאביאן, אבל הפזמון, אם ניתן לקרוא לו כך, מתפרץ לך למח ולא משאיר שבויים, כשסרג’ מפליא בדיסטורשן, והשילוב שלו בסצינת הכניסה לאצטדיון סיינט ג’יימס’ז פארק ביום המשחק הוא הרגע המלהיב היחיד בסרט הדלוח למדי “גול!”.

 

4. The Go! Team – Bottle Rocket

ההברקה הגאונית האמיתית של החבר’ה האלה. פנינה שכל דקה בה מגלה בפניך עולם מוסיקלי חדש.

והכל בקצב ברייקביט שלא משאיר אף פלח ישבן אדיש. מדהים – הרכב עם שני שירים בטופ 20 של השנה שלי, והוא אולי רק ההרכב החמישי או השישי בטיבו השנה לטעמי. בספורט היו אומרים שזה סימן שהיתה שנה “עמוקה”. אני רק חושש שהגימיק יגמר כשיבוא העת להוציא אלבום שני. מה הם יעשו? לעשות עוד אלבום עם השילוב המוסיקלי המדהים שהיה באלבום הנוכחי תהיה חזרה על עצמם. כל דבר אחר פשוט לא יהיה הם. לא קל.

 

3. Bloc Party – Banquet

שיר שליווה אותי בכל הטיסות לקוריאה ובחזרה ולא הרפה. הם לא מושלמים, ורמת השירים שלהם לא אחידה, לפעמים הם מנסים להתחכם ולהיות “מיוחג’ים” בכח והורסים את השיר, אבל בשיר הזה קלה ושאר בלוק פארטי מצליחים לגרום לכך שהכל יתחבר, והתוצאה היא שיר עם המון עוצמה. וכן, גם כאן מדובר בשיר על זיון. As good a topic as any, I assume.

 

2. Kaiser Cheifs – Oh My God

בהתחלה היו רק שתי שניות בזיפזופ באם טי וי.

שתי שניות ששינו את חיי.

מהמסך הבליח רק ג’ינג’י בלתי מזוהה ושמנמן למדי במה שנראה כמו חדר ילדים, וכמה צלילים חדרו לדירה לפני שהתחנה הועברה באכזריות ע”י י’.

זה הספיק לי כדי לומר לה: “אני חושב שמצאתי את הפרנץ פרדיננד שלי”.

לשמוע את Oh My God בפעמים הראשונות, עם בתים יותר “בלר-יים” ממה שדיימון אלבארן כתב זה כמעט עשור, ועם פזמון שכל כך כיף לצעוק אותו יחד עם ריקי ווילסון, וסולו גיטרות מוקלטות הפוך כמעט טוב כמו של What’s the Frequency Kenneth היתה אכן חוויה כמעט דתית עבורי. זכיתי מחדש באמון שלי במוסיקה.

ובבריטניה, ובמלכה, ובתה עם מאדר-פאקינג חלב. יש אלוהים, והו אלוהים, איני יכול להאמין לזאת, מעולם לא הייתי כה רחוק מהבית.

 

  1. The Killers – Somebody Told Me

 

סיבות לא לבחור את השיר הזה, הטוב ביותר ששמעתי השנה, ואולי במכה שנים האחרונות, כשיר השנה שלי:

 

נטחן בגלגל”צ, ירחם השם

הבתים מהממים ויש ברידג’ים נדירים ביופיים, אבל הפזמון קצת טפשי – הפעם המליון שמישהו שר על “בנות ובנים ובנים ובנות ובנות שהן בנים ובנים שהם בנות”

יצא למעשה ב 2004

 

סיבות כן לבחור בו כשיר השנה שלי:

 

שיר בן-של-אלף-זונות-טוב.

הבתים שלו גרמו לי ממש לצמרמורת בפעמים הראשונות ששמעתי אותו בווליום נורמלי.

שלמות מוסיקלית שהגיעו אליה לאחרונה אולי בשנת 1997 (תזכורת: בקרוב אוסף חדש לMansun).

פעולת תגמול משולבת של ארבע דקות שמוציאה ממך את כל הרגש שמוסיקה טובה יכולה להוציא, ועל הדרך, עושה גם קרוס-אובר קליל למיינסטרים, כמעט בלי מאמץ.

 

זו פשוט פיסה של שלמות. אין הרבה כאלה בעולם, ואני רוצה לשמור על הפיסה הזו, ולהעניק לה את כל מה שאני יכול להעניק לה- ובמקרה הזה זו הספרה “1” ליד השם. תהיו לי בריאים, הרוצחים המלאכים מלאס-וגאס.

 

 

הרשימה המלאה:

 

  1. The Killers – Somebody Told Me
  2. Kaiser Cheifs – Oh My God
  3. Bloc Party – Banquet
  4. The Go! Team – Bottle Rocket
  5. Kasabian – Club Foot
  6. Dead 60s – You’re Not the Law
  7. The Killers – Smile Like You Mean It
  8. Kaiser Chiefs – I Predict a Riot
  9. Dead 60s – Riot Radio
  10. The Rakes – 22 Grand Job
  11. Kaiser Chiefs – The Modern Way
  12. The Futureheads – Decent Days and Nights
  13. Fantom Planet – California
  14. The White Stripes – My Doorbell
  15. Moby – Lift Me Up
  16. The Caesars – Jerk it Out
  17. 2Pac feat. Elton John – Ghetto Gospel
  18. The Go! Team – Ladyflash
  19. The Longcut – Transition
  20. The Rakes – Retreat
  21. Athlete – 24 Hours
  22. The Rifles – Local Boy
  23. The Bravery – Honest Mistake
  24. Test Icicles – Boa vs. Python
  25. A. The Chemical Brothers – Galvanize

25    B. Stevie Wonder – So What the Fuss

 

Prinpi’s Tracks of the year 2006 (Hebrew) Tuesday, Dec 14 2010 

Note: This column was originally published in December 2006

היי כולם,

 

הרגע המיוחל הגיע, רגע האמת שכולנו (כלומר אני ועוד קוראת או שתיים) חיכינו לו כל השנה – המצעד השנתי של פרינפי לסיכום 2006!

 

2006 היתה שנה מוסיקלית מוזרה. פופ המיינסטרים שמר על רמה דומה לשנים קודמות והנפיק הרבה זבל בלתי-שמיע וכמה שירים מופקים היטב שהצליחו לכבוש אפילו אותי (ועוד יותר את י’), ההיפ-הופ, למרות שיש כמה קוראים שחולקים עלי, הגיע לשפל של כל הזמנים ומגרד את תחתית החבית מלמטה (אני לא מסוגל לציין חמישה טראקים מוצלחים של היפ הופ מ 2006 באיומי אקדח, ואני משתדל להיות מעודכן בתחום).

 

לעומת זאת, בתחום האינדי, תחום ההאזנה המועדף עלי והז’אנר השולט במצעד הזה, היתה שנת מעבר. תהליכים שהחלו בסוף 2001, עם המעבר ההדרגתי של להקות גיטרות ממילה גסה למשהו שמותר לשמוע ולאהוב שוב, והבשילו ב 2004-2005 עם גל של להקות גיטרות מצויינות שעיכלו ועיבדו את תחיית האינדי שהחלה, דווקא, באמריקה, הגיעו ליציבות ב 2006, כשהרבה להקות שפרצו בשנים קודמות הגיעו לאלבומים שניים ושלישיים שלמים ובוגרים יותר והרבה להקות צעירות שלא זוכרות את ימי הבצורת בדיסטורשן הציעו שלל סחורה חדשה, ברובה – מטבע הדברים בשוק המוני כל כך – גרועה, אבל גם הרבה תקוות לעתיד רוק’נ’רולי מתוק.

 

עם זאת, 2006 לא תיזכר כשנה של מוסיקה נהדרת או להיטי ענק, אלא יותר כשנת מעבר בה היו מעט מאד יצירות מופת, ואילו “מרכז הטבלה” היה עשיר במיוחד.

 

הראיה לכך היא שהיה לי קשה לצמצם את הרשימה ל 30 שירים, אבל מצד שני היה לי קשה לבחור מועמדים מתוך רשימת השלושים לעשרת הגדולים. שנה כזאת באמצע, עם שירים נחמדים, אבל מעט מאד “וואו!”.

 

עוד אינדיקציה לחולשתה היחסית של השנה – אולי שיר או שניים מהמצעד השנה היו יכולים להשתלב בטופ 5 של השנה שעברה, ואילו השיר ממקום 18 בשנה שעברה, Ladyflash  של The Go! Team, שיצא השנה מחדש והיה יכול תיאורטית להשתלב במצעד השנה, היה כנראה קוטף בלי בעיה את המקום הראשון.

 

לפחות רשימת המועמדים ההתחלתית למצעד השנה הבאה נראית מבטיחה, עם שני שירים טובים שאמורים לצאת בינואר 2007:

 

Bloc Paty – The Prayer

The View – Same Jeans

 

וכן, אני יודע שירדתי בעבר על The View, אבל הסינגל החדש ממש חמוד וגם מזכיר לי את קורנרשופ שמאד אהבתי. תתפלאו כמה להקות שירדתי עליהן מופיעות במצעד השנה. אני לא חושב שהענין הוא שהטעם שלי הפכפך כמו העובדה שלהקות מתפרסמות בימינו מהר מאד, בזכות שפע ערוצי התקשורת, ולפעמים זה קורה מהר מדי ולפני שהיכולת האמנותית שלהם מבשילה. לא כולם יכולים להיות פרנץ פרדיננד, שהיו מוצר מוגמר ומלוטש מהסינגל הראשון (Darts of Pleasure).

 

תוספת: בנוסף למצעדים השנתיים של NME ו MTV|2 שנתתי לינקים אליהם בפוסט הקודם, התפרסם גם מצעד השנה של אתר Pitchfork, שיש לי הרגשה שיקלע לטעמו של הקורא אסף קרחנה.

 

אישית הופתעתי לטובה מהמצעד בכללותו, אבל היה בו יותר מדי פופ סתמי לטעמי, ושיא השיאים – ג’סטין שיר השנה??? זו שערוריה דומה בגודלה ל”מצעד המצעדים” של רשת ג’ בו זכה השיר “למבדה” לתואר “שיר כל הזמנים”.

 

תזכורות:

אני כותב על השירים בסדר הפוך מ 30 עד 1 כדי לבנות מתח, אז אל תתבלבלו כמו אחד הקוראים משנה שעברה שחשב שהכתרתי את סטיבי וונדר לבעל שיר השנה וירד עלי.

 

בסוף אוסיף גם רשימה של המצעד מ-1 עד 30 כמו שצריך.

 

הקובץ עם הרשימה של כל השירים המועמדים היה פעיל כל השנה, ונראה לי שנמחקו ממנו בטעות כמה שירים פה ושם – אז אני שומר לעצמי את הזכות לדחוף שירים ששכחתי פנימה בעתיד. למשל The Long Blondes שנמחקו בטעות, אבל בסוף הגעתי למסקנה שהם באמת לא צריכים להיות בפנים למרות שההשתתתפות שלהם בקמפיין לעידוד הספריות נגעה ללבי.

 

כאן אפשר לראות את המצעד של 2005.

וכאן אפשר לראות את מצעד חצי העשור 2000-2004 שלי.

 

 

30. Klaxons – Atlantis to Interzone

 

נתחיל בעובדה שפשוט לא נתונה לוויכוח, ומי שחולק עלי – ניפגש ב 2008 ותודו שצדקתי. אין דבר כזה New Rave. מדובר ב”גל” שהוא המצאה יח”צנית שנועדה למכור עוד מגאזינים, עוד בגדי קלאברים/חנונים ועוד סמים. מבחינה מוסיקלית מדובר בכמה יצורי כלאיים מקריים שלא מספיק מרקידים כדי להיות רייב ולא מספיק מוסיקליים כדי להיות אינדי. הקלאקסונס הם מלכי ה”סצינה” הזו, וירדתי עליהם בכל מקום אפשרי, עד שהבנתי שהשיר הזה, בעיקר הזמרת שמופיעה מדי פעם, לא יוצאים לי מהראש. החברים של הקלאקסונס ל”סצינה”, Hot Chip, נבחרו עם Over and Over שלהם לשיר השנה של ה NME. בזיון.

י’ קראה ל Over and Over הדבר הגרוע ביותר שהיא שמעה אי פעם והיא כועסת עלי עד עכשיו שהכרחתי אותה לבזבז 4 דקות מחייה על זה. אני פחות קיצוני – אני אפילו אסתכן בתביעת גירושין ואודה שאני מתחיל להתרגל לקראפטוורק-וונאביז האלה, אבל מכאן ועד ל”סצינה” או ל”גל” או למקום מעל המקום ה 30 הדרך ארוכה.

 

29.  The Killers – When You Were Young

 

להקת השנה שלי ב 2005 איכזבה השנה עם אלבום שני שנפל לכל מלכודת אפשרית האורבת ל”אלבום שני”. את הסינגל הנוכחי שלהם Bones אני ממש ממש לא סובל, ונשאלת השאלה באיזה שלב מתחילים השירים הנוכחיים שלהם להיות מספיק חלשים כדי לחבל בהישגי העבר שלהם.

עם זאת, הסינגל הראשון מהאלבום היה שיר יפה וסביר בהחלט שגרם לי לחשוב שהקילרז “לא מסוגלים לכתוב שיר רע”. בדיעבד כנראה שטעיתי.

במקור קראתי את המשפט הזה על REM ש”לא מסוגלים להוציא אלבום רע”. המשפט נכתב על Monster, שהיה, איך לא, האלבום הרע ביותר שלהם בהרכב המקורי (למרות כמה שירים טובים). מסקנה? כל מי שכותב על מוסיקה לא מבין כלום בשיט, כולל עבדכם.

 

מה שכן, ברנדון פלאוארס, הסולן, היה יפהפה פעם, והשנה…  איך להגיד…He doesn’t look a thing like Jesus.

 

(הערה: ברגע האחרון החליף השיר הזה את The Yeah Yeah Yeah Song של The Flaming Lips. סתם, שתדעו).

 

28. The Raconteurs – Steady As She Goes

 

אני לא מעריץ של הווייט סטרייפס. אם הסטרוקס והווייט סטרייפס הם העפרה וירדנה או ספנדאו בלט ודוראן דוראן או הנינט ושירי של להקות מהפכת האינדי של 2001, אני בצד של הסטרוקס (וגם עליהם ירדתי לא מעט השנה כי התאכזבתי מהשלישי שלהם).

 

עם זאת, חייבים לציין שג’ק ווייט מוכשר. My Doorbell מהשנה שעברה היה אכבר שיר שבעולם, והנה, גם בפרויקט-הצד שלו (שהוא מסרב לקרוא לו ככה), הוא הפגין יכולת גבוהה.

מצד שני, זה שיר שיורד קשות על מוסד הנישואין, וג’ק ווייט הוא לא ממש האיש הכי מוסמך בעולם לקבל ממנו עצות בנושא מערכות יחסים. לכן, וגם בגלל שבסה”כ מדובר בשיר רוק די סטנדרטי, נסתפק במקום 28.

 

הערה: התלהבתי מהשיר הזה יותר כשחשבתי שמדובר בסתם להקה חדשה וההתלהבות ירדה לי קצת כשהתברר שמדובר ב”סופר גרופ”. מה זה אומר עלי? ועליהם? ועל השיר? ועל החיים בחברה פוסט מודרנית במאה ה21 בעידן ההיפר-תקשורתי?

 

 

27. Snow Patrol – Chasing Cars

 

בלדות הן לרוב משעממות. פעם בכמה זמן יוצאת בלדה שטקה ויפה שכן תופסת אותי. בשנה שעברה אלה היו Athlete עם 24 hours והשנה אלה סנואו פטרול שחזרו בכושר מצוין לעניינים והוציאו, בין השאר, את השיר הבאמת מרגש הזה.

 

 

26. Editors – All Sparks

 

הייתם מאמינים שהשיר הזה יצא ב 2006? אני יודע האדיטורס הם מאד 2005, אבל מדובר באחד השירים הטובים ביותר שלהם, והוא יצא השנה. שיר רוק דרמטי כמו שצריך. במהלך המצעד הזה תראו שוב ושוב שאני שפוט של שירים דרמטיים.

 

 

 

25. The Longcut – Vitamin C

 

הנה הגענו לאלבום השנה שלי לשנת 2006 – A Call and Response של The Longcut. על הלונגקאט המנצ’סטריים שמתי עין כבר מזמן, אבל האלבום שלהם יצא רק השנה, אחרי ציפיה דרוכה, והצדיק את ההמתנה. מדובר בלהקת גיטרות עם ריברבים ודיסטורשנים ענוגים לאוזן שעושים מוסיקה רקידה ופסיכדלית כאחד. לא כל יום קמה להקת גיטרות חדשה ומוכתרת כ “תקווה של מוסיקת הדאנס הבריטית”. הבעיה היא ששני הטראקים הטובים ביותר של החתוכים-ארוך: A Quiet Life המופתי ו Transition, יצאו כבר בשנים עברו, השיר השלישי בטיבו, הטראק הפותח A Last Act Of Desperate Men לא יצא כסינגל, ואת שלושת הסינגלים שלהם שיצאו השנה אהבתי פחות. מתוכם הטוב ביותר היה ויטמין C הצועד כאן, אבל אם אתם בקטע של גיטרות קצביות וקצת פסיכדליה בריאה, עשו לעצמכם טובה והאזינו לאלבום המלא.

(בשנה שעברה אלבום השנה שלי היה האלבום של The Go! Team).

 

24. Chris Brown – Run It

 

כדאי לנסות להסביר את עצמי בכלל, או שאשאיר קצת מקום ריק ואתן לכם לשסע אותי לגזרים?

אז כן כן – זהו טראק ההיפ-הופ היחיד השנה שהיה טוב מספיק כדי להשתחל לשלושים הגדולים שלי.

(גם Touch it של באסטה ריימז היה קרוב, וגם Listen של טאליב קוואלי וגם ללופה פיאסקו היו כמה יציאות טובות). אז נכון שמדובר בטראק ממוסחר לגמרי, אבל נראה אתכם רוקדים אותו עם י’ מנענעת את התחת הסקסי שלה צמוד לירכיכם ולא מכניסים את זה למצעד. כמה מכם כל הזמן אומרים שצריך לאהוב את מה שאוהבים ולא להתייחס למסביב – אז הנה – אני אוהב טראק אם טי וי. שוט מי. (י’ גם הסבה את תשומת לבי ל”השאלה” הקלה בקטע הראפ מהראפ של פי דידי ב Big Poppa המעולה של B.I.G. זצ”ל, מה שהוסיף לטראק הזה נקודות).

 

 

23. Men Women & Children–Dance in My Blood

 

אחלה שיר פריק-דיסקו (אני המצאתי את המונח הזה? זה ז’אנר שלם והוא הולך חזק) עם תחושת החמצה קלה – הוא היה יכול להיות אפילו עוד יותר טוב ומדורג עוד יותר גבוה, אבל יש למתקתקות הדיסקו בתוספת עם האפלולית הכללית של השיר טעם לוואי מריר. בכל מקרה, אם נשים גברים וטף מסוגלים לכתוב שיר דיסקו עכשווי כל כך טוב, אפשר גם לצפות מהם ליותר בעתיד.

הקליפ שלהם גם חמוד – נראה כמו מועדון ב Second Life.

 

 

22. Cansei de Ser Sexy (CSS) – Let’s Make Love and Listen to Death From Above

 

השיר שכנראה יזכר יותר כלהיט של ההרכב הברזילאי המוזר הזה השנה הוא Alala, שבמקור יצא קודם ויצא לפני כמה חודשים מחדש, אבל Let’s Make Love הוא בעיני שיר שלם ויפה הרבה יותר. מכל הלהקות שפרצו השנה ל CSS יש פוטנציאל להיות אחת מ 2-3 הלהקות שממש תעשינה את זה בגדול בעולם.

אני אפילו מסוגל לסבול את השיר הזה למרות שהוא מהלל הרכב שאני לא סובל (ושקורא להרוג אותי אישית) Death From Above 1979.

הערך המוסף של CSS (פירוש השם המלא שלהם בפורטוגזית הוא “נמאס לי להיות סקסית” ציטוט של ביונסה שהצחיק מאד את חברי הלהקה) הוא הסולנית המיוחדג’ת Lovefoxxx. מספיק לשמוע את הקול המתיילד בעל המבטא המוזר ולהביט בעיניה המלוכסנות (היא ברזילאית ממוצא יפני) כדי להבין שיש לנו עסק עם לא פחות מאשר ביורק של המאה ה 21. בינתיים זה דבר טוב (אבל זה מאד מאד על תנאי).

 

21. Air Traffic-Never Even Told Me Her Name

 

המון להקות פצעו לי את האוזן השנה עם שירים מחורבנים שגרמו לי לקבור אותם עמוק בתהום הנשיה של הרפרטואר המוסיקלי שאני שומע. סטיב למאק, זיין לואו, NME ודומיהם התלהבו מהמון להקות, ואולי אחת מכל עשר או חמש היתה טובה, כשחצי מהיתר היו פשוט בלתי נסבלות. אחד השירים הבלתי-נסבלים ביותר השנה היה Just Abuse Me של Air Traffic. אני ממליץ לכל מי שאזניו יקרות לו לתפוס רדיוס של לפחות שתי מערכות סטריאו מהשיר הזה. זוועה צורמנית. לפיכך, מחקתי את אייר טראפיק מהתודעה שלי, רק שהם היו עקשנים, ואני הייתי סובלני, נתתי להם עוד צ’אנס אחרון, וכמו שקורה הרבה פעמים, השיר הבא שלהם כבר כבש אותי. מדובר בפיסת פופ פסנתרית סוחפת שתגרום לכם להרגיש טוב גם אם הרגע גיליתם שמישהו פרץ לכם ל MySpace והתחיל לשלוח בשמכם בצעות מגונות לערסים.

 

Bromheads Jacket – Trip to the Golden Arches .20

 

עשרים הגדולים, איזו התרגשות (שתפו איתי פעולה, מה אכפת לכם). נכון אני יורד המון על ג’יימי טי כי הוא סתם חקיין של The Streets? אז זהו שברומהדס ג’קטס הם חקיינים של דה סטריטס והם במקום העשרים.

כן – אהבתי את המקוריות של אודה ליציאה מחורבנת למקדונלדס (כי אין משהו טוב יותר לעשות) עם התיאור המושלם של יום ממוצע בחיי צעירי מעמד הפועלים הרחק הרחק מלונדון המלוקקת, המוגש בדיוק במבטא הקוקני הנכון.

אם למישהו יש בעיה עם זה, נותר לי רק לצטט את הברומהדס:

Whats your problem, you stupid mother?

 

19. Akira the Don – Boom (Smash Stuff)

 

ואם כבר מדברים על קוקנים, הראפר הלבן עם הפריזורה המפחידה ביקום, אקירה דה דון, הגיע לשיאו השנה, והוא הולך וצובר פופולאריות מרשימה. מענין איך הדיסק השלם שלו ימכר.

במקרה הזה הוא סימפל את אחד מהמנוני הרוק האהובים עלי – Connection של Elastica (ילידות שנות התשעים – רוצו לשמוע את המקור) וחיבר לו ראפ גריים העוסק בכרונולוגיה של מיטב ההתפרעויות ההמוניות בבריקסטון לאורך השנים. אולי בסינגל הבא הוא ידבר על האינתיפאדה.

 

18. The Pigeon Detectives – I Found Out

 

גם הפיג’ן דיטקטיבס לא עשו עלי רושם טוב בהתחלה, ואז הגיע השיר החמוד הזה עם המקהלה הגברית שמדביקה אותך תוך שתי שמיעות לנהמות “Going out with, is she going out with”.

גם הגיטרה משובחת כאן. הגענו לשלב של המצעד שהשירים בו מתחילים להביא לתגובת “איזה שייייייייר!”

כשמישהו מחליט לשים אותם בטלוויזיה או ברדיו או באינטרנט (בגלל שכל מה שיש בארץ זה גלגל”צ לרוב מי שמחליט לשים את השיר הזה זה אני בעצמי. תודה לאל שיש יו-טיוב).

עם כל הדיבורים והניתוחים, הקליפים והתעלולים השיווקיים, התגיות העלובות של “הסמית’ס החדשים”, “היורשים של הליברטינס” או “קבלו את הסקס ביטלס!” (הכותרת של כתבת השער הראשונה על אואזיס ב 1993) מה שקובע באמת בסוף זו שאלה פשוטה – האם כשתשמע את הצלילים הראשונים של השיר הזה ברדיו/טלוויזיה/מחשב זה יגרום לך לרעד קל ברגליים, גל חום מפרפר בלב וזעקת “איזה שיייייייר!!!”?

כל השאר לא משנה.

אה כן, גם יש להם כוסית בקליפ.

 

 

17. Roland Shanks – Cutting Teeth

 

מוקדם יותר השנה הכתרתי את רולנד שאנקס ליורשים של פול וולר והג’אם. תשמעו את זה (ובעיקר תראו קליפ שלהם בהופעה) ותבינו למה. גם זה שיר קצבי ומשמח, רק שכאן יש בונוס – הלהקה לא סתם שרה ברקע כמו אצל פיג’ן דיטקטיבס, אלא עושה “או או-הו או-הו או-הו היי הו!” בבוני להפליא, וזה מספיק כדי להעדיף את השיר הזה בדירוג (יש עוד כמה שירים עם נהמות רקע כאלה בהמשך הדרך. כנראה שיש בי משהו ניאנדרטלי).

 

 

16. Matisyahu – King Without a Crown

 

איזה חמוד מתיסיהו, הדוס החמוד שפעם היה מת’יו מדטרויט וכבר הופיע בארץ פעמיים. השיר הזה הוא כנראה פיסת הרגאיי מנענעת התחת ומשמחת הלב ביותר של השנה, וכמי שרואה ברגאיי תרפיה לא פחות מאשר מוסיקה, הרי שמתיסיהו עושה מבחינתי אחלה מצווה שבעולם.

שאר האלבום היה קצת פחות חזק, והשיר הזה נשמע קצת כמו נטע זר בתוכו, והוא גם ידורג גבוה במצעד השנתי של גלגל”צ, אבל זין נימול כהלכה על כולם – אני ממש אוהב את השיר הזה. אין כמו מוסיקה שחורה, גם אם זה לא ממש השחור שבדרך כלל מתכוונים אליו.

 

15. Kasabian – Empire

 

את החצי העליון של הטבלה פותחים קסאביאן המעולים, עם שיר מורכב ומיוחד שמחליף מקצבים במהלכו. הקליפ מזעזע, והאלבום פחות טוב מאלבום הבכורה שלהם (הם התעקשו לחזור לרוק נ’ רול בסיסי ומחוספס על פני סטלת הMadchester הנפלאה של האלבום הראשון – כנראה נמאס להם שיורדים על זה שהם נשמעים כמו הסטון רוזז) – אבל אין מה לעשות, זה אחלה שיר. והוא גם דרמטי, מה שמוסיף לו נקודות אצלי אפילו שאין בו קולות רקע של נהמות שימפנזים.

 

 

 

14. The Gossip – Standing in the Way of Control

 

הסולנית של הגוסיפ היא הדבר השמן הטוב ביותר שקרה לאינדי מאז הסולן של קין (סתם, סתם, הוא לא שמן – יש לו רק פנים עגולות). המון נשמה, מוסיקה סוחפת, ולא סתם כל המבקרים יוצאים מגדרם וחברות התקליטים רבו ביניהן מי תחתים אותם (בשבוע שעבר הם הוחתמו סופסוף ונקווה שהאלבום בדרך).

אין ממש דמיון במוסיקה, אבל הם קצת מזכירים לי את ההייפ סביב The Go! Team בשנה שעברה, גם מבחינת הכיוון הפופי-סולי שלא מחוייב לגבולות הצרים של האינדי-רוק. רק שלא יתקלקלו.

 

13. The Blood Arm – Suspicious Character

 

איך אפשר לא לאהוב שיר שמתאר בדיוק כה רב את איך שאני מרגיש?

לא, לא מדובר בשיר דיכאון או שיר אהבה עמוק, אלא האמת הפשוטה והבלתי ניתנת לערעור-

“I like all the girls and all the girls like me”

כמה פשוט. כמה נכון.

סתם – י’ אוהבת אותי, ומבחינתי היא all the girls, ובגלל זה אני יכול להזדהות.

למעשה מדובר בסולן די כעור ותופס תחת, אבל בשיר דיסקו-פאנקי מקפיץ ומשעשע שאף כיכב כשיר המיי-ספייס שלי איזו תקופה השנה. חבל רק ששם הלהקה כל כך מגעיל.

 

 

12. Wigwam – Wigwam

 

איזה שיר חמוווווד… ולחשוב שכמעט כולם התעלמו מפרויקט הצד החמוד הזה של אלכס ג’יימס (הבסיסט של Blur) שהקים לתחיה את הזמרת בטי בו. במזל הצלחתי לתפוס אותו מאוחר בלילה באם טי וי עם י’. אני זוכר שאמרתי לה “וואו, כמה שהבחור הזה מנסה לחקות את אלכס ג’יימס” והיא חשבה שיש לי חום ושאני הוזה.

שיר מקפיץ ודבילי בצורה משובבת נפש עם קליפ שמצולם במסיבת גג פרועה של תחפושות של חיות. לפעמים גם צריך לעשות קצת שמייח ולא לחפור יותר מדי. אולי דיימון אלבארן יכול ללמוד מחברו ללהקה דבר או שניים בנושא.

 

 

11. Little Man Tate – Man I Hate Your Band

 

הגענו לעוד להקה שהשמצתי בתחילת השנה. סטיב למאק התלהב מהם וממש לא הבנתי על מה הרעש. ואז יצא שיר מצוין שהשם שלו סיכם את מה שחשבתי עליהם ועל הרבה להקות אחרות השנה (כל פעם אני מפרסם רשימה של להקות שלא אהבתי השנה וכל פעם אני נזכר בעוד ועוד להקות כאלה שכולם התלהבו מהן ואני לא. למשל The Fratellis הנ-ו-ר-א-י-י-ם או Larrikin Love המשעממים עד כדי תחליף לוואליום).

אז יצא לאנשים הקטנים טייט (הקרויים על שם סרט של ג’ודי פוסטר על ילד מחונן) אחלה שיר, שהמחאה שבו אפילו מדברת ללבי, הקרוי Man I Hate Your Band. נשאלת השאלה האם הדובר הוא הסולן שיורד על להקות אחרות מהעיר שלו או שהשיר נכתב מנקודת מבטו של איזה wanker שלא יכול לסבול לראות את החברים שלו, שיש להם להקה, מצליחים.

בכל מקרה, קשה מאד שלא להצטרף בקול גדול לפזמון.

 

10. The Organ – Brother

 

עשרת הגדולים! והפעם שיר כמעט-מושלם שלולא כמה פגמים קטנים היה יכול להיות מדורג הרבה יותר גבוה. למעשה הוציאה חמישיית הבנות החד מינית דה אורגן את האלבום שלהן ואת הסינגל הזה במכורתן קנדה כבר ב 2004, אבל רק השנה הם יצאו בבריטניה וזכו למנת יחסי ציבור הגונה.

ההצלחה היתה כה גדולה עד שבחודש שעבר הודיעה הלהקה על פירוק.

מה שישאר מהאורגן הוא בעיקר השיר המצוין הזה, עם ריף גיטרות של גיטריסטית שלמדה דבר או שניים מג’וני מאר ועם סולנית שלאורך כל הקליפ תהיתי אם היא גבר (יפה) או אשה.

זה השיר הסמית’סי ביותר של להקה שאינה הסמית’ס ששמעתי בשנים האחרונות, ועל כך תודה לבנות ובהצלחה בדרככן החדשה.

 

9. The Atoms – Shopping and Fashion

 

כאן אנחנו מגיעים לטראק האנדרגראונדי ביותר במצעד שלי השנה. תקלטו – אפילו אי אפשר למצוא אותו ביו-טיוב! (שמישהו יעשה טובה ויעלה אותו באמת. אפילו בהופעה אם אין קליפ). מדובר בשלישיית פופ-פּאנק בריטית מקסימה שהביאה שיר קליט ומקפיץ עם הרבה “א-אווו א-אווו א-אווו א-אווו” כמו שכבר הבהרתי שאני אוהב.

עם קצת מזל 2007 תהיה השנה בה הם יפרצו סופסוף לקהל הרחב. זה שיר שמתחנן לפוגו.

 

8. Metric – Monster Hospital

 

אח אח איזה שיר. נפתח ב “בם-צ’יקי-בם” של צ’ירלידרס, מוסיף דיסטורשן עצבני והופך למשהו אחר לגמרי וסוחף מאד. I fought the war and the war won זועקת הסולנית, בפראפראזה על שיר הקאנטרי I fought the law and the law won, ומביעה בכך את הכניעה המרירה שבסופו של כל מורד בעולם התאגידים הגלובלי הנשלט על ידי מפלצות קפיטליסטיות (לעומת זאת, יש מישהו ביו-טיוב שבכלל חושב שזה שיר על בחורה במחזור).

 

7. Arctic Monkeys–When the Sun Goes Down

 

המשיחים המושיעים של הרוק הבריטי, אלכס טרנר עוטה הקפוצ’ונים וחבריו, הצליחו איכשהו (*שיעול* שיווק! *שיעול*) לחרוג כבר מתחילת דרכם מקו הזינוק הרגיל של להקות גיטרה בריטיות צעירות, ועקפו את כל חבריהם לסצינה מלמעלה כששני הסינגלים הראשונים שלהם מגיעים למקום הראשון, כולל השיר הזה, שנכנס למקום הראשון בשלהי 2005. אין מה לעשות – הרעש מגובה בכשרון אמיתי, ומדובר בשיר מקסים – הרגע בו הופכת הפתיחה דמויית הבלדה לריף הגיטרות העצבני ולכניסת התופים הוא רגע קסום שמחדיר אדרנלין לדמו של כל חובב מוסיקה.

הציפיות מקופי הקוטב בשמים, והלחץ בהחלט ניכר בהם (למשל בהוצאת אי פי בשם Who the Fuck are the Arctic Monkeys העונה לכל צרי העין ומגיע לשיאו בשיר הנושא בצעקה Bring on the Backlash!), אבל עיני כל חובבי המוסיקה נשואות בתקווה לאלבום השני שלהם שיבהיר אם מדובר בבועה יח”צנית או בקול משמעותי של דור שלם.

 

הערה: הבסיסט עזב, אלכס חמוד וכותב מילים יפות וגבוהות שמאזכרות את שייקספיר ודיקנס, אבל מי שעושה את ההבדל לדעתי הוא המתופף המצוין של AM, מאט הלדרס, שאף מקבל את הכבוד המגיע לו ככוכב הקליפ של A View From the Afternoon, שכמעט נכנס למצעד אף הוא.

 

 

6. The Sunshine Underground–Put You in Your Place

 

המצעד הזה כבר היה די סגור בראש שלי כשפתאום התוודעתי לשיר הזה וללהקה הזו. האלבום כולו חמוד – אלבום רוק-גיטרות-פאנקי, אבל השיר הספציפי הזה עולה על כולם והוא ממש חוויה. אולי זו ההתלהבות משיר יחסית חדש ומלהקה שלא שמעתי עליה קודם, אבל בסופו של דבר, כשהגיע העת לדרג, גיליתי שהשיר המקפיץ הזה גבוה גבוה ברשימה שלי. חבל רק שהקול הייללני של הסולן קצת מציק לפעמים.

 

5. The Kooks – Ooh-La

 

גם הקוקס התחילו כלהקה שלא הזחקתי ממנה, והשנה זה השתנה. בשנה שעברה הם הוציאו את Sofa Song, שעדיין מוגדר אצלי כשיר גרוע, ומהרתי לסתום עליהם את הגולל. אולם, השנה הם השתפרו. במקרה הזה מדובר בשיר עם בתים לכאורה מקושקשים ולא מושקעים, אבל מה שהופך אותם לשווים הוא הפזמון הסוחף שמדבר על בחורה שככל הנראה חלקה מיטה עם לוק, הסולן המתולתל להחריד של הקוקס, יתכן שבביקור בגרמניה. שיר Sing-along קלאסי לפאב.

 

 

4. Amadou et Mariam feat. Manu Chao – Senegal Fast Food

 

מה מרים איזה מרים? אז ככה. מדובר אמנם בשיר שיצא כסינגל בבריטניה בנובמבר 2005, אבל היות ואני לא ממש מעורה בסצינת מוסיקת העולם, יצא לי לשמוע אותו לגמרי בטעות. ככה סתם מוסיקה עממית אפריקאית יכולה להישמע לי נחמד, אבל לא להיכנס למצעד השנתי שלי, ובטח לא כל כך גבוה. אלא שאמאדו ומרים, זוג זמרים עיוורים (!) ממאלי שבאפריקה כבשו את אזנו של מאנו צ’או, הדבר הקרוב ביותר שהוציאה צרפת לגאון מוסיקלי בשנים האחרונות, הוא החל להפיק אותם, ובשיר המצויין הזה הוא מצטרף אליהם בשירה, נגינה ובצליל המקפיץ המיוחד שלו.

 

גם אם אתם לא אוהבים מוסיקת עולם (אלוהים יודע שגם אני לא) – אתם חייבים לעצמכם האזנה לשיר הזה (לפחות הקוראים שלי שחצו את גיל 20 – בנות 16-17 תשתעממנה מזה כל הנראה, והסולן לא כוסון ואין לו מבטא בריטי מאגניב).

 

מצד אחד, חבל שגלגל”צ לא גילו את השיר הזה וטחנו אותו, כי בעקבות ההצלחה של Me Gustas Tu ו  King of the Bongo Bong של מאנו צ’או היה לו פוטנציאל להיות להיט.

מצד שני, איזה מזל משמים שגלגל”צ לא גילו את השיר הזה וטחנו אותו, כי בעקבות ההצלחה של Me Gustas Tu ו  King of the Bongo Bong של מאנו צ’או היה לו פוטנציאל להיות להיט.

 

 

3. Franz Ferdinand – The Fallen

פרנץ הוציאו עוד בשנה שעברה אלבום שני, שאינו חף מבעיות ומנקודות נחותות מול אלבום הבכורה, אבל מציג יותר גיוון ואיכות מוסיקלית כללית גבוהה יותר מקודמו. השיר הפותח הוא השיר שהכי אהבתי באלבום מהתחלה, ובשנה שעברה כבר הצהרתי שאם הם היו מוציאים אותו כסינגל הייתי מדרג אותו גבוה.

השנה יצא שיר הפתיחה המצוין, The Fallen, בניגוד לשיר הפתיחה המצויין מהאלבום הראשון, Jacqueline, שמעולם לא יצא כסינגל (והוא אחד השירים הטובים ביותר של פרנץ).

מדובר במערבולת רוק סוחפת עם אחלה גיטרות וקטע שירה-בציבור משובח של “נה נה נה”, שהייתי אוהב מאד גם אם לא הייתי נשוי למעריצה המטורפת מספר אחת של הסקוטים האלה בישראל.

המהדרין יכולים גם לחפש גרסת אנפלאגד של השיר הזה שבוצעה בתכנית רדיו בה מתעקש ניק, הגיטריסט, ללוות בקולו הבעייתי את קולו המושלם של אלכס ומזייף קשות עד כדי נפילה סימולטנית שלי ושל י’ על הרצפה כששמענו את זה.

 

2. The Kooks – Naïve

 

אני לא אוהב לדרג את אותה להקה פעמיים באותו מצעד, בטח שלא כל כך גבוה, אבל מה לעשות – הקוקס שוב כאן, ובזכות זה הם להקת השנה שלי. באיזשהו שלב חשבתי אפילו על הבלדה היפה הזו כעל שיר השנה שלי, אבל לפני כמה זמן נפל הפור, ו”נאיבית” (אין קשר ליעל לוי) הפך לשמעון פרס של מצעד פרינפי לשנת 2006.

מדובר בשיר נפלא שנפתח בשקט במלודיה אקוסטית שמתחזקת אט אט עד לפזמון סוחף ושלא נמאס לשמוע אפילו אחרי טחינה מאסיבית שלו.

חיקוי של הדרך בה מבטא לוק, הסולן, מילים כמו Down (דאא-אוּן) או Asking (בלתי ניתן לשחזור) הופכת את ההאזנה לשיר למהנה אף יותר.

 

1. The Automatic – Monster

 

ולפיכך, שיר השנה שלי ל 2006, והיחיד שאני מסוגל לדמיין בכלל קוטף את התואר הזה, הוא יצירת המופת הבועטת הקטנה של The Automatic. שיר דרמטי יש? יש! נהמות קצביות יש? טוב, יש את הצווחות של פני שמלוות כל שורה בשיר (טריק שהם חוזרים עליו בכל שיר, מה שקצת מוריד מהאפקט. את Recover כבר לא כל כך אהבתי, וRaoul שיר חמוד, שיצא מחדש מאוחר יותר בשנה, אבל אין לו את אותו אפקט).

קליפ מגניב יש? ועוד איך! ביצוע פסיכי ל Golddigga של קאניה ווסט יש? תאמינו או לא – יש!

בקיצור, שיר שיש בו הכל, שמדבר לכל אדם בכל גיל, ושמחזיר את האמון בהמנוני פופ/רוק.

אין תחרות בכלל.

לכבוד התואר הרם של שיר השנה אפנק אתכם בעוד לינק – לאחד הקליפים המדהימים ביותר ביו-טיוב.

מישהו משועמם ומוכשר עשה שיחזור אחד לאחד של הקליפ של מונסטר מלגו. תבלו.

 

ותזכרו –

What’s that coming over the hill?

It’s 2007!

It’s 2007!

 

וחסר ל 2007 אם היא לא מביאה איתה מוסיקה בת-זונה.

 

Prinpi’s Top 30 Tracks of 2006

 

1. The Automatic – Monster    

2. The Kooks – Naïve

3. Franz Ferdinand – The Fallen

4. Amadou&Mariam–Senegal Fast Food

5. The Kooks – Ooh-La

6. The Sunshine Underground–Put You in Your Place

7. Arctic Monkeys–When the Sun Goes Down

8. Metric – Monster Hospital

9. The Atoms – Shopping and Fashion

10. The Organ – Brother

11. Little Man Tate – Man I Hate Your Band

12. Wigwam – Wigwam

13. The Blood Arm – Suspicious Character

14. The Gossip – Standing in the Way of Control

15. Kasabian – Empire

16. Matisyahu – King Without a Crown

17. Roland Shanks – Cutting Teeth

18. The Pigeon Detectives – I Found Out

19. Akira the Don – Boom (Smash Stuff)

20. Bromheads Jacket – Trip to the Golden Arches

21. Air Traffic-Never Even Told Me Her Name

22. Cansei de Ser Sexy-Let’s Make Love and Listen to Death From Above

23. Men Women & Children–Dance in My Blood

24. Chris Brown – Run It

25. The Longcut – Vitamin C

26. Editors – All Sparks

27. Snow Patrol – Chasing Cars

28. The Raconteurs – Steady As She Goes

29. The Killers – When You Were Young

30. Klaxons – Atlantis to Interzone

Prinpi’s Tracks of the Year 2007 (Hebrew) Tuesday, Dec 14 2010 

Note: This column was originally published in December 2007.

מצעד שירי השנה של פרינפי 2007!

 

היי כולם (לפחות מי שנשאר אחרי הפוסט הקודם שהצליח להמאיס אותי גם על אלה שלא סובלים את המוסיקה שאני אוהב וגם על אלה שאוהבים את המוסיקה שאני אוהב וירדתי על הלהקות החביבות עליהם)!

 

זה יהיה פוסט ארוך, היות והשנה הייתי חייב להרחיב את המצעד לארבעים(!) שירים (ועדיין כמה שירים טובים נותרו בחוץ), ולכן רק כמה נקודות קצרות ואז ניגש ישר לעניינים:

 

  1. בניגוד לכל מיני מבקרים ואתרים, אני מדרג רק סינגלים. אני רק בן אנוש, שעובד במשרה מלאה ותובענית ושיש לו תחומי ענין נוספים חוץ ממוסיקה (אם כי לא הרבה), ואני מודה שלא היה ביכולתי לשמוע את כל האלבומים שאיכשהו קשורים לרוק בכלל ואינדי בפרט שיצאו ב 2007. לכן אני לא חושב שיהיה הוגן מצדי לדרג סתם קטע מאלבום שאהבתי, ולזנוח קטעים מדהימים באלבומים אחרים שלא אשמע לעולם. סינגלים, לעומת זאת, שמעתי באובססיה של נרקומן שאמרו לו שנפלו כמה פירורים של הרואין למיכל שוקולד גולמי של עלית.

 

  1. 2007 היתה שנה טובה לשירים ורעה למוסיקה. יצאו לא מעט שירים טובים, ולמעט כמה חודשים בקיץ, בהם ההיצע היה די דלוח, תמיד היו שניים שלושה שירים חדשים להתלהב מהם. לראיה – בקושי הספיקה לי רשימה של ארבעים שירים, וכל שיר במקומות 31-40 היה יכול להשתלב בכיף בכל אחד ממצעדי השנה הקודמים שלי שמנו רק 25 או 30 שירים.

      עם זאת, מבחינה מוסיקלית זו היתה שנה בה לא היתה כל התקדמות או פריצת דרך. מהפכות חדשות לא נולדו, ז’אנרים שיווקיים מופרכים גססו לאיטם (מי אמר לכם ראשון שאין באמת דבר כזה “ניו רייב”?), צעירי בריטניה עדיין התבטלו בפני ההשתלטות העויינת של האמריקאים על סצינת האינדי, ואפילו במוסיקת הפופ הלהיטית הפופולארית הכל דרך במקום.  היות ומאז שנות השבעים (תלוי אם אתם אוהבים דיסקו או לא. אני קצת משוחד כילד קטן שרקד לצלילי הלהיטים ב”קול השלום”) השנתיים האחרונות של כל עשור הן הזוועתיות ביותר מבחינה מוסיקלית, הרי שאין גם הרבה תקווה לעתיד הנראה לעין. רק אמנית אחת ממשיכה במהפכה שלה ושמה פס על כולם. אבל לא נקדים את המאוחר.

 

  1. ברור שכל רשימת שירים מועדפים היא ענין סובייקטיבי. הרשימה השנה הושפעה עמוקות מכך שעברה עלי השנה הקשה והעצובה ביותר בחיים שלי (עד כה – תמיד אפשר לשאוף ליותר).

אין ספק שאם עמדו לנגד עיני שני שירים – אחד “חשוב” ו”איכותי” והשני סתמי יותר אבל שנגע בי בנקודה מסוימת בשנה הזו וגרם לי להרגיש משהו או מתקשר לי למשהו מסוים, השיר השני יקבל עדיפות. בסופו של דבר זה נכון לכל מי שמתיימר לבחור שיר מסוים על פני שירים אחרים. אין מדד אובייקטיבי למדידת אמנות. יש לנו רק את הנשמה שלנו.

 

40. Art Brut – Direct Hit

40. Jack Peñate – Torn on the Platform

 

בשניה האחרונה החלטתי שאני לא יכול להשאיר אותו בחוץ.

וזה השיר שלו שהכי הקפיץ אותי מבין כל הסינגלים שלו (כשגם Spit at Stars ראוי לציון).

חשבתי לציין את העובדה שלראשונה יצא שיר של ארט ברוט שאני מחבב, כי פעם לא סבלתי אותם, אבל זה לא פייר לדחוק את הממשיך הרוחני של ההאוסמרטינס מהרשימה בגללם.

ולמבקר שכתב שהוא היורש של פול וולר והג’אם במקום להבין שמדובר בנסיך רוקבילי, אין לי אלא להצטער על עצם קיומך ועל מי שנתן לך ללכלך נייר עיתון משובח בדיו.

 

 

39. Justin Timberlake – What Goes Around Comes Around

 

היי, זו אחלה הפקה. בעיקר הקטע האחרון, שלא תמיד הקפידו להשמיע אותו ברדיו, ורק בזכותו השיר הזה נכנס לרשימה. ג’סטין מזכיר לכולנו שיש קארמה בעולם, ושאין דבר כזה לפגוע באנשים ולא לקבל בסופו של דבר את מה שמגיע לך.

 

38. Dizzee Rascal – Pussy’ole (Old Skool)

 

נכון שמדובר בסאמפל משומש עד דק, אבל פרץ האנרגיה והעצבים שדיזי מלביש עליו מצדיק את השימוש המיליון ב “Jack/Whoo!” הגנרי מתוך Think (About it) של לין קולינס. כיף לא נורמלי לזוז לקצב ההרסני ולרחם על המסכן שעצבן את דיזי עד כדי כך שהוא הקדיש לו את השיר הזה.

 

37. Justice – D.A.N.C.E.

 

שיר כיפי שהידרדר בטבלה עם הזמן עם טחינתו והימאסותו וההבנה שהקליפ בעצם יותר מגניב מהשיר.

עד כה, למעט ג’סטין, פשוט מדובר בשירים שהיו לי הכי כיפיים בזמן הכושר. בהתחלה כדורגל וסקווש-מסדרון, ובהמשך על הקרוס-טריינר. אז זו לא פסגת איכות אינדית, אבל גם לכתוב שיר שעושה לך כיף להתאמץ ולהזיע זו אמנות.

 

36. Common feat. Dwele – The People

 

למרות ההספדים, להיפ הופ דווקא היתה שנה מוצלחת למדי, בעיקר אם מרחיבים קצת את גבולות הז’אנר מעבר לראפ הסטנדרטי, שדי דרך במקום. קומון הוותיק בלט לטובה (יחד עם עוד כמה ותיקים דוגמת פארו מונץ’ וטאליב קוואלי) והטראק הזה היה כנראה טראק הראפ הטהור הטוב של השנה. ככה זה כשדי ג’יי פרמייר מפיק. קאניה וטימבלנד יכולים ללמוד (אם כי טימבלנד היה קרוב להיכנס לרשימה אף הוא).

 

35. Dead 60s – Stand Up

 

שיר חמוד, אבל להגיד שזה מה שציפיתי לו מסינגל ראשון מאלבום חדש של הדד סיקסטיז? הארדלי.

משום מה יציאת האלבום שלהם מתעכבת ל 2008 (למעט…. בצרפת?!), אז עוד ניתן לקוות שמחכים לנו שירים יותר סוחפים כמו שהחבר’ה האלה (שנותנים בראש בהופעות) יודעים לכתוב. מצד שני השיר הזה מעיד על התבגרות, בשלות, עומק, בלה בלה בלה בלה בלה….

 

34. Babyshambles – Delivery

 

היי! פיט דוקרטי כתב שיר שאני אשכרה מחבב! כשהייתי בלונדון שידרו את השמבלס מבצעים את השיר הזה לייב ופיט זייף באופן נוראי. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא היה על סמים, אבל יותר ויותר נראה לי שזה היה בגלל שהוא *לא* היה על סמים. הוא וקארל בארט עובדים על מחזמר משירי הליברטינס. הלוואי שהייתי ממציא את זה.

 

33. Hard-Fi – Suburban Knights

 

חזרה מגניבה להארד-פיי, בשיר הכי “קלאשי” שלהם עד כה (עד כדי כמעט העתקה, למעשה). שיר שכמה שחרשו אותו עדיין כיף לי לשמוע. וכן, באותה תכנית שראיתי בלונדון גם ריצ’רד ארצ’ר זייף בלייב את השיר הזה. אף פעם לא שיערתי שדווקא הארד-פיי, מכל הלהקות שהפציעו יחד איתם בסביבות 2005, יצליחו כל כך, אבל הם הצליחו לפרוט על איזשהו נים בריטי רגיש ולהיתפס כ”להקה של חבר’ה” – כזאת שכיף לשיר איתה בציבור בשבת על כוס בירה בזמן שרואים כדורגל.

בסך הכל יש דברים גרועים יותר שאפשר להיות.

 

32. Biffy Clyro – Folding Stars

 

נראה לי שנרכז את כל מה שיש לי לומר על השנה המדהימה של ביפי במקום אחד, אז חכו עוד טיפה. מה שכן, הגרסא האקוסטית של השיר הזה מהתכנית של ג’ו וויילי ברדיו 1 יפהפיה, וכששמעתי אותה אחרי שנודע לי שהסולן כתב את השיר על אמא שלו, אני מודה שדמעות חנקו את גרוני (זו צורת ביטוי כזו – האמת שאני לא בוכה מהגרון בד”כ).

 

31. Queens of the Stone Age – Make It Wit Chu

 

אחרי שכבר חשבתי שזה לעולם לא יקרה, QOTSA הצליחו להוציא השנה שירים שאהבתי. עד השנה לא הבנתי מה התלהבות מג’וש הומי והרדנקס הרוקיסטים שלו. בסופו של דבר הנציג במצעד שלי הוא השיר הכי רגוע שלהם, כנראה. בלדת פיתוי קוּלית ומחרמנת על…אממ… חרמן קוּל. שרוצה לעשות את זה איתך. וזה. הא הא הא הא… הא… כן.

(I again succumbed to my inner Beavis)

 

30. New Young Pony Club – The Bomb

 

נכון שפצצות הייפ אינדי אמריקאיות זו תופעה מעצבנת?

אז כך גם NYPC, רק שבמקרה, ולמרות מחאותי הנמרצות, יצא להם סבבה של שיר. מי שהשיר הזה לא גורם לו לנענע את התחת, כנראה צריך דחוף אציטון כדי להשתחרר מהסופר-גלו ששמו לו על הכסא.

 

29. The Enemy – Away From Here

 

לאורך כל השנה שתי להקות בריטיות צעירות הוציאו סינגל אחרי סינגל בעקביות מרשימה תוך פרגון מקיר לקיר מהמגזינים וקהל הצרכנים כאחד. אחת מהן היתה The Twang והשניה The Enemy.

בסופו של דבר רוב השירים שלהם היו די משעממים, עם יתרון קל לאנמי עם הסולן בעל פני הציפור שלהם, כשהיי-לייט הוא השיר שבמקום העשרים ותשעה. אין מה לעשות. מי שעוקב אחרי המצעדים והפוסטים שלי על מוסיקה כבר יודע שאני לא יכול לעמוד בפני שיר שיש בו “הו הו הו” טוב.

 

28. Maxïmo Park – Karaoke Plays

 

מה שעוד ידוע למי שקורא כאן מספיק זמן, זה שאני לא סובל את מקסימו פארק. זה שילוב בין החשיבות העצמית המגוחכת שלהם (ראה הקליפ הקורע-מצחוק-שלא-במתכוון של Our Velocity), העובדה שהם ירדו פעם בראיון על בלוק פארטי, ופול סמית’, שבנוסף לכובע מגוחך יש לו גם את הפרצוף הכי דורש סטירה בתולדות האינדי.

למרבה האירוניה, השנה בלוק פארטי אהובי נותרו בחוץ, ואילו השיר הזה של מקסימו היה יפה מכדי שאתעלם ממנו. לכך סייעה העובדה שהתלהבתי ממנו לפני שידעתי מי שר אותו, ותודה לבלונדה על המידע. בדיעבד הייתי מעדיף לא לדעת. מצד שני, לפחות לא נדלקתי על שיר של Fall Out Boy או משהו.

 

27. The Cribs – Moving Pictures

 

גם על הקריבס אני לא מת, וגם להם יש פוזה מעצבנת, והלהיט שלהם Men’s needs לא עשה לי כלום,

וזה למרות שיש בחורה עירומה בקליפ. אבל מה לעשות… הסינגל השני שלהם מאלבומם הנוכחי הצליח בסופו של דבר לתפוס אותי, אחרי שהתבשלתי איתו הרבה זמן. לפעמים שירים שאתה לומד לאהוב לאט לאט הם אלה שנשארים איתך בסופו של דבר הכי הרבה זמן. או שפשוט שוב לא עמדתי בפני שיר עם “הו הו הו” טוב.

 

26. Kaiser Chiefs – The Angry Mob

 

גם את כל מה שיש לכתוב על הקייזר צ’יפס נרכז במקום אחד יותר מאוחר… אהבתי את הדרמטיות בשיר הזה (מי שעוקב יודע שבנוסף ל”הו הו הו” מה שקונה אותי בשירים זו דרמטיות. ראה שירי השנה של 2005 ו 2006, למשל), ואת המבנה החצי-רפסודי שלו שמורכב משני חלקים שונים בסגנונם.

 

25. Black Kids – I’m not Gonna Teach your Boyfriend how to Dance with you

 

החבר’ה האלה הוציאו עד כה רק אי פי אחד באיכות הקלטה ביתית, ואפשר רק לרייר כשחושבים על הפוטנציאל שיש לאלבום שלם שלהם. השיר הכי קרוב לסמית’ס שיצא השנה. המנון לוזרי עם מלודיה מנצחת והתלהבות נעורים סוחפת.

 

24. Feist – 1 2 3 4

 

יש שירים שפשוט לא יוצאים לך מהראש. לנצח. כמו יתושים מוסיקליים של טיטוס. אם מישהו גילה איך להוציא את השיר הזה מהראש, בבקשה תגלו לי. חשבתי שאם אני אדרג אותו זה יעזור. מצד שני, הוא תקוע כל כך חזק שעוד כמה שבועות זה עוד היה יכול להיות בטופ 10. מזל שהשיר הזה מזכיר לי יותר מדי את Vaya con Dios, אחרת הייתם מוצאים אותו הרבה יותר גבוה. משום מה אני חושש שעוד כמה שנים אני אביט אחורה על המצעד הזה והפדיחה במקום 24 תהיה דומה למישהו שרואה שהוא דירג פעם במצעד השנתי שלו את סימפלי רד או משהו.

 

23. Collie Buddz – Come Around

 

אז המוסיקה השחורה זכתה לעדנה השנה, אבל לאו דווקא בתחום הראפ, ולאו דווקא על ידי אמנים שחורים בהכרח… קולי באדז החיוור הוא תגלית הרגאיי של השנה ושיחק אותה בהמנון משובח לגידולים חקלאיים פרטיים.

תודה ללירון תאני שבזכותו הכרתי את השיר הזה, ובכלל תודה על כל השנים הנפלאות בהן ביליתי איתו את לילות חמישי. אני מתגעגע ל”עסק שחור”. מאד.

 

22. Arctic Monkeys – Teddy Picker

 

גם לארקטיק מאנקיז נגיע יותר מאוחר, אבל אני חייב לציין שהקטע הקצר מהחזרות שמופיע בתחילת הקליפ הוא הקטע האהוב עלי בכל השיר. מדובר בלהקה שהיא לא רק הייפ (ואו-הו כמה הייפ שהם ייצרו), אלא אוסף אמיתי של מוסיקאים מוכשרים עם משהו להגיד ואלכס טרנר אפילו השתפר בתור זמר. יש תקווה.

 

21. MIA – Jimmy

 

אה כן. אני יודע שאני חוזר על עצמי, אבל נרכז את כל ענייני MIA במקום אחד מאוחר יותר. נציין רק שמדובר בשיר ה”מסחרי”/”נגיש” ביותר של MIA, ושהוא בלדת הבוליווד הנפלאה ביותר שבומביי מעולם לא ייצרה.

 

אם היה שמץ של צדק בעולם השיר הזה היה הופך ללהיט היסטרי בארץ, בסגנון dil tu pagal hey או איך שכותבים את זה (גיליתי שאני זוכר את השם של השיר הזה רק בשבוע שעבר מתוך שכרות). מצד שני, כנראה שעדיף שזה לא קרה.

 

20. The Checks – Take me There

 

חבר’ה ניו-זילנדים שעושים שמייח עם רוקנ’רול בסיסי ומקפיץ. אם הם היו שוודיים הם היו יכולים להיות Atomic Swing של שנות האלפיים או משהו. אם מישהו תופס אותי בזמן שאני שומע את השיר הזה, תדמיינו שיש סיגריה בוערת על הרצפה. פדיחות שיתפסו אותי מנסה לרקוד טוויסט.

 

19. goFASTER>> – She Starts Monday

 

בנוסף לכל מיני שירים שתוכלו למצוא גם במצעדים של פיצ’פורק או NME, אני גאה שיש לי גם כמה שירים שגיליתי לגמרי לבד. את החבר’ה האלה מליברפול הכרתי לבד, בלי לשמוע אותם אצל זיין לואו או סטיב לאמאק, והבלדה הזו שלהם על כוסית שמתחילה לעבוד אצלם במשרד בשבוע הבא פשוט שולטת.

גם השם שלהם מגניב, וגם זה שהם שרים את שם הלהקה באמצע השיר, שזה תמיד סימן מצוין.

 

18. Idlewild – No Emotion

 

איידלוויילד הוותיקים והטובים החליטו שהגיע הזמן להוציא אוסף של הרוק הבלתי מתפשר שלהם, ותוך כדי נתנו לנו את מה שיכול להיות השיר הטוב ביותר שלהם עד כה. סוחף, מלודי, רועש – אוסף או לא אוסף, חשוב להם להבהיר לנו שהם בהחלט בשיא הכושר שלהם.

 

17. Bonde do Role – Office Boy

 

בונדה דו רול הם חבר’ה כל כך שרוטים שהם גורמים אפילו לבני ארצם CSS לשאול “מי אלה הברזילאים הפסיכים האלה?”. ובמקרה הזה מדובר בשיר פסיכי ומקפיץ, כזה שאפשר לשמוע בארץ אצל אמנים כמו…. למשל…. נו…. לא. אין לנו ממש כאלה. אף אחד לא ישדר משהו כל כך שמח בגלגל”צ.

 

16. Bat for Lashes – What’s a Girl to Do

 

אני כל כך גאה בעצמי. נתקלתי בקליפ הזה לגמרי במקרה באמצע הלילה ב 120 דקות של MTV Two (והחלפת השם שלהם מ M|2 היא שערוריה שעדיין לא התגברתי עליה) ומיד סיפרתי עליו לכל מי שאני מכיר ושלחתי לינקים אליו לכל עבר.

בסופו של דבר Bat for Lashes של נטשה קאן המקסימה הפכו לשם דבר, היו מועמדים לפרס המרקיורי היוקרתי, והקליפ הזה הוכתר כסגן קליפ השנה של MTV Two, והיה צריך לזכות במקום הראשון.

אין ספק שהקליפ המקורי האפלולי והמצמרר תרם למיקום של השיר במצעד השנתי, אבל מדובר גם בשיר יפה, שהדרמטיות שמפעפעת ברקע שלו מתאימה בדיוק לתחושת הפחד והמסתורין שהקליפ יוצר. נסו לתפוס אותו על מסך גדול ולא רק ביו טיוב.

השיר עצמו הוא על בחורה שהפסיקה לאהוב את החבר שלה ועומדת לזרוק אותו. נושא כאוב. בואו נעבור הלאה.

 

15. MIA – Boyz

 

שניה, נו. אני אדבר על MIA עוד מעט. מבטיח. בינתיים אציין רק שמדובר בסינגל שלה שהכי מזכיר את האלבום הראשון ואת הלהיט Bucky Done Gun והטראק הראשון מהאלבום השני (שלא היה סינגל רשמי) Bird Flu. בלאגן מסוגנן של צלילים קולות ואפקטים עם מסר אנטי מלחמתי ופמיניסטי.

אם רציתם אי פעם להתערב שאין שום דבר בעולם שיגרום לכם למלמל שעות howmany howmany, בא הסינגל הזה ועזר לכם לחסוך את כספכם.

 

14. Nine Black Alps – Burn Faster

 

אני תמיד נורא שמח כשיש להקות אינדי שחוזרות באלבום שני ומצליחות להשתפר מהאלבום הראשון ולא סתם לטחון מים ולהוכיח שהאלבום הראשון היה פוקס. פתאום תשעת האלפים השחורים חזרו, ועם השיר הטוב ביותר שלהם. תענוג. יצירת רוק בריטי לפי הספר, ועוד נכונו לחבר’ה האלה גדולות ונצורות בעתיד.

בואו לארץ, יא מנייק!

אגב – אני בוחר בגיטרות היפות של האלפים על פני הדארלינגס של המבקרים LCD Soundsystem המשמימים בלי לחשוב פעמיים. זה פשוט פשע שהם לא מצליחים יותר בבריטניה.

 

13. Black Rebel Motorcycle Club – Weapon of Choice

 

לא. לא הלכתי להופעה. אבל הם אחלה ובדיוק כשהתייאשתי מהאפשרות שהם יוציאו עוד שיר איכותי, הם חזרו עם הסינגל הזה מהאלבום הרביעי שלהם. יופי של שיר רוק שפיצה על כך שלא שמענו השנה מ The Longcut.

ידידה אוסטרלית אמרה לי פעם שהיא היתה בהופעה שלהם ושהפריע לה שהם מנגנים “יותר מדי מושלם” ושהיה משהו סטרילי בסאונד המלוכלך-באופן-מאד-מוקפד-ומדויק שלהם.

אתם יודעים מה? זה אולי מה שגורם לי לאהוב אותם כל כך. הם נשמעים ככה רק בגלל שהם נגנים מעולים שיודעים בדיוק איזה סאונד הם רוצים לייצר, ואין לנו מספיק כאלה כיום בדור ה”בוא נעלה שיר וחצי למיי-ספייס ונהיה כוכבים”.

 

12. Foals – Hummer

 

מוזר לי הקטע עם הFoals. בהתחלה כולם ירדו עליהם, ואז התגאיתי בכך שאני הולך נגד הזרם וחושב שהשיר הזה גאוני. פתאום עכשיו כל אניני התחת התחילו לפמפם אותם בתור הדבר הגדול הבא, ואני אמנם גאה שהייתי שם קודם, אבל מצד שני לי מתחיל כבר לרדת מהם. אולי זה גם קשור לזה שלמנהיג שלהם, יאניס, יש פרצוף דורש סטירה רק טיפה פחות מזה של פול סמית’.

על כל פנים, מדובר בכמה דקות של כיף טהור ושל דאנס/אינדי מדיטטיבי שאפילו מזכיר קצת ניו-רומנטיקס. אני לא יודע אם אוהב את כל האלבום שלהם שיצא ב 2008 ו/או אשים עליהם קצוץ עוד שנתיים, אבל כשיר שעומד בפני עצמו “האמר” (“מציצה” בסלנג – לא נראה לי שהם התכוונו לרכב השטח) הוא מהמשובחים שניתן היה להשיג השנה.

 

11. Kaiser Chiefs – Love is not a Competition (But I’m Winning)

 

אחרי ש”רובי” נמאס עלי, הגעתי למסקנה שאני אוהב יותר את הסינגלים המאוחרים מהשני של קייזר צ’יפס מאשר את המוקדמים. לזכותם יאמר שהם הבינו את הטעות, ושמים יותר דגש על הסינגלים המאוחרים בהופעות הנוכחיות שלהם. פספסתי בשבוע את ההופעה שלהם בארל’ס קורט, בדיוק היכן ששהיתי בזמן הביקור שלי בלונדון, אבל בדיוק כשהייתי בשדה התעופה והמתנתי לטיסה ארצה (ד”ש למטיילת ממבשרת שבדיוק חזרה ממקסיקו), קניתי רדיו גלים קצרים שתמיד רציתי, זפזפתי קצת בתחנות, וקלטתי שידור חי ברדיו 2 של הופעה של הקייזר צ’יפס במנצ’סטר.

 

לסיכום, אחרי חשש קל של נפילה מתברר שק”צ ממשיכים הלאה במלוא הקיטור לעבר מקום בקאנון הפופ הבריטי והם חזקים מתמיד.

 

למה השיר הזה מדורג כל כך גבוה?

אולי יש שירים יפים או טובים ממנו, ואולי הוא אפילו משעמם (כמו שחשבתי בהתחלה), אבל מעט מאד רגעים מזוככים מסמלים בעיני את 2007 כמו התמונה שלי יושב בהית’רו אחרי שבוע בלונדון, מסמס לי’, ומרגיש את העיניים שלי נעשות לחות תוך כדי שאני שר עם ריקי:

 

Love is not a competition

But I’m winning

At least I thought I was

But there’s no way of knowing

 

עד ה 20.2.07 גם אני הייתי בטוח שאני מנצח במשחק האהבה, והתברר לי בצורה כואבת מאד שאין שום דרך לדעת. אף פעם.

 

10. Arctic Monkeys – Fluorescent Adolescent

 

עשרת הגדולים!!!! יאיי!!! הממ, כן.

הקופיפים משפילד הרשימו אותי השנה. הם התבגרו, השתכללו והצליחו לחזור עם אלבום שני משובח בתנאים הכי קשים שאפשר להעלות על הדעת, כשהתקווה המוסיקלית של מדינה שלמה, וכל שוחרי תרבותה בניכר, מונחת על כתפיהם הצעירות. אני לא בטוח שהביטלס היו מסוגלים להוציא אלבום טוב יותר בתנאים כאלה.

 Brianstorm הוא מפגן שומט-לסת של גאונות של גדול מתופפי דורנו, מאט הלדרס, אבל שיר די בינוני, והפנינה האמיתית היא שיר הלכת השנון והמריר הזה. היו מעט מאד רגעים כיפיים השנה כמו לשיר עם אלכס “Flicking through a little book of sex tips”.

אין לדעת עד איפה השיר הזה היה מטפס אם לא היה ליצן בקליפ שלו. איכס.

 

9. Biffy Clyro – Machines

 

Mon the Biffy!

עד לשנה הזו “ביפי קליירו” היה עוד שם מוזר של להקה שהתעופף איפשהו באטמוספירה יחד עם עשרות שמות אחרים אבל לא ממש נקלט אצלי. פתאום, עם היציאה של Living is a problem (המצוין, אבל שלא נכנס לרשימה) והביצוע האקוסטי של Folding stars שכבר ציינתי, התחלתי להכיר אותם. מה שמוזר בהם זה שלסולן יש מבטא סקוטי כל כך כבד שאם היו אומרים לי שהוא מדבר פרסית הייתי מאמין, כי אנגלית אי אפשר להבין שם, אבל כשהוא שר הוא נשמע צלול ואוקספורדי לעילא.

השיר הספציפי הזה חשוב לי במיוחד, בגלל שהוא מתאר בדיוק את החיים ואת הנפש שלי אחרי הפרידה מי’ –

בנאדם שבור שבקושי מוצא ערך לחיים. השיר הזה נותן תקווה שאפילו מהמצב הזה אפשר להגיע למצב בו שוב תרגיש טוב להיות בחיים, ומייעץ לך לעשות את הדבר הקונסטרוקטיבי היחיד שאפשר לעשות אחרי מכות כאלה. Take the pieces and build them skywards.

רגע מוסיקלי ולירי יפהפה, ואחד השירים הבודדים שקיבלו דחיפה למיקום שלהם בזכות המילים. בד”כ, למרות שאני קורא וכותב כל כך הרבה, מה שקובע אצלי אם אני אוהב שיר או לא זו המלודיה, ומצדי המילים יכולות להיות מפגרות לגמרי.

 

8. Willy Mason – We Can be Strong

 

אה כן, חוץ מאשר אם אתה ווילי מייסון. גם פה המילים שיחקו תפקיד.

השיר הוא בלוז די בסיסי, יש שיאמרו דילני או קלפטון-אנפלאגדי, אבל הקול המעושן של מייסון מוסיף המון,

וכך גם התוגה שלו על חבריו שרודפים אחר עתיד טוב יותר שהם חושבים שחתיכת נייר מאוקספורד או קיימברידג’ תבטיח להם.

שורת הנושא החוזרת בפזמון לא לגמרי קשורה לכל הסיפור הזה, אבל אם אתה שר אותה באמונה חזקה מספיק, אתה עשוי באמת להתחיל להאמין שאתה מסוגל להיות חזק. מנסיון.

אבל באמת, מלים בד”כ לא משחקות אצלי אם אני אוהב שיר. אני מסוגל אפילו לאהוב שיר שהוא על איזה אידיוט שלא מחליף בגדים כל השבוע.

 

7. The View – Same Jeans

 

אה, כן, הנה זה!

ממש אכפת לי אם איזה סקוטי עם עיני עגל שלא הסתפר מאז הניינטיז לא החליף מכנסיים ארבעה ימים.

אבל מה, זה אחלה שיר, אז למי אכפת על מה הוא.

שיר מתחילת השנה שקסמו לא פג גם אחרי השמעות רבות, ובסה”כ הוא, ועוד סינגלים מהאלבום, נותנים לי תקווה שעוד יצא מהוויו משהו מיוחד. יש לי פינה חמה בלב לדאנדי אשר בסקוטלנד, ממנה באים הוויו. זה בגלל שאימנתי פעם את הקבוצה המקומית ב Football Manager. אותו דבר לגבי נים בצרפת, קוביליה בפורטוגל, ארצו באיטליה ועוד… אני שורף יותר מדי זמן על המשחק הזה, אני יודע.

 

6. Wombats – Let’s Dance to Joy Division

 

או קיי, זה החלק המעניין של המצעד, כי אנחנו מתקרבים לסוף (כל הכבוד למי שהזחיק מעמד עד עכשיו), וכי המיקום של ששת הגדולים התחלף כמה וכמה פעמים במהלך השבוע האחרון. אני חייב להודות שאני עדיין לא 100% סגור על הסדר של שלושת הגדולים אפילו בעת כתיבת שורות אלה.

במקרה הזה מדובר בשיר סוחף ופנינת פופ מושלמת (כולל מקהלת הילדים המתבקשת) שמיצבו את הוומבאטס כאחת הלהקות האהובות עלי שהתגלו השנה. כמעט הלכתי להופעה שלהם. בעסה שכאב לי הראש ושעבדתי בלונדון כמו חמור ולכן לא הייתי מסוגל לגרור את עצמי לראות אותם. אם לא די בכך שלא זכיתי לצרוח Let’s tear us apaaaaaart! במקום מקהלת הילדים כמו שרציתי, הרי שפספסתי גם את הופעת החימום של להקה מבטיחה מאד שהופיעה לפניהם…

 

5. Joe Lean & The Jing Jang Jong – Lucio Starts Fires

 

אתם יודעים מה? זה כזה שיר מעולה ומרענן שאני אפילו מתעלם מהשם שלהם.

מדובר במתופף הכריזמטי של להקת הפקאצות The Pipettes, שאסף אליו כמה חבר’ה עם חיבה לגיטרות מצלצלות וקולות רקע הרמוניים, וצופים לחבר’ה האלה עתיד גדול. ראיתי הופעה שלהם (בטלוויזיה, למרבה הצער) ועוד יש להם על מה לעבוד לפני שהם כובשים את העולם, אבל זה לא משנה את העובדה שהשיר הזה היה מהתגליות הכי משמחות שלי השנה ושעד היום מרגש אותי לשמוע אותו. אפילו טרחתי ורשמתי משמיעה את המלים שלו עד שגיליתי שאיזה בלוגר יפני כבר עשה את זה בשבילי.

I’m sorry for thinking, or assuming, that we could be friends.

 

4. The Go! Team – Doing it right

 

ממש לא היה חסר הרבה שזה יהיה שיר השנה שלי.

זה שאני חולה על הגו! טים זה לא חדש, אבל האמת היא שהתאכזבתי מהסינגל הראשון מהדיסק השני שלהם Grip like a vice.

אמנם שמחתי שבכלל יצא דיסק שני, כי הם איימו שלא יהיה כזה ויכולתי אפילו להבין אותם, אבל הם החליטו לפנק אותנו בעוד צרור של קטעים משמחים ומקפיצים כמו שהם יודעים לעשות, והפנינה שבכתר היא הטראק הזה, שהיה מיועד להיות הסינגל הראשון, ואני תמה עד עכשיו למה הוחלט בסוף אחרת.

שיר שלא נותן לך ברירה אלא להפסיק להיות עצוב, ושיר שהרים אותי מהרצפה הרבה פעמים השנה. לשמוע אותו מתנגן באמצע חנות הענק של HMV באוקספורד סטריט ביום ראשון לונדוני קפוא היתה חוויה שאני מאחל לכל אנגלופיל חולה מוסיקה כמוני.

 

 3. Snow Patrol – Open Your Eyes

 

מה אתם יודעים? מסתבר שהשיר הזה יצא רק בפברואר 2007. הייתי בטוח שהוא יצא בשנה שעברה ושפספסתי אותו. בלדה יפהפיה של להקה לא מוערכת מספיק, אבל הקהל אומר את דברו – זוכרים שבשנה שעברה דירגתי את Chasing Cars כ”בלדת המחמד” שלי ל 2006? ספגתי כמה ירידות, אבל השנה Chasing Cars יצא מחדש והיה שוב להיט טופ 10, ונבחר לשיר האהוב של כל הזמנים ע”י מאזיני וירגי’ן רדיו (טוב, ברור שהם נסחפו, אבל זה מראה משהו). לדעתי Open your eyes הוא שיר אפילו עוד יותר יפה, ואני זוכר את התקופה הראשונה בה נשארתי בבית הגדול הריק והקר שלנו לבד, בלי שום דבר שינחם אותי מלבד חתולה ומערכת שמנגנת וירג’ין רדיו ואת השיר השקט והיפה הזה. יצירת מופת אמיתית.

 

2. MIA – Paper Planes

 

או קיי. אני חולה על מת’אנגי (מיה) ארולפראגאסאם. אפילו שכטמילית מוסלמית היא כנראה לא חובבת ציון גדולה (במלחמת האזרחים הסרי-לנקית אני תומך בסינהלים. הם פשוט יותר מזכירים לי אותנו. גם אצלנו וגם אצלם חבל על הרוב שדתו היא דת המדינה, חבל על המיעוט המוסלמי שדוגל בטרור, אבל בעיקר חבל על ארץ יפהפיה שנרמסת תחת מלחמות בלתי פוסקות).

היא ירשה את המקום של קלי אוקרקה כיוצרת האינדי שהכי הייתי רוצה להיות כיום.

המוסיקה שלה היא שילוב סינגרטי של כל סגנון מוסיקת רחוב נדכאת שניתן להעלות על הדעת, ובסלט שהיא רוקחת מהם הם הופכים לפתע לסוגה עלית.

אני יודע שבעוד כמה חודשים, או שבועות, או מחר אני אתחרט שלא הכתרתי את פייפר פליינס כשיר השנה, אבל האמת שגיליתי אותו רק לאחרונה, והשיר שזכה לבסוף מלווה אותי כבר חודשים ארוכים נאמנה.

מיה היא העתיד של המוסיקה והצליחה לכבוש קהלים רבים וחדשים באלבום השני שלה, ה-אלבום של 2007, Kala. לדעתי היא במרחק של עוד אלבום פצצתי מלהיות כוכבת על כלל-עולמית בנוסח מדונה או פרגי או משהו כזה, אבל אם אני מכיר אותה מספיק טוב, היא בכלל לא מעוניינת בהצלחה מהסוג הזה.

היא נאמנה לעצמה ולאמנות שלה, ולא משנה אם זה אומר להקליט בלדת בוליווד כמו “ג’ימי” או סלט סאונד פאגאני כמי “בירד פלו”.

פסגת היצירה שלה עד כה היא דווקא פנינת ההיפ הופ הרגוע הזו, שמשרה רוגע אמיתי על אף מכונות היריה והדיבור הקשוח.

אם כמה מהשירים הקודמים, ובעיקר השיר שבמקום הראשון, מסמלים בשבילי את השנה הקשה שעברתי, הרי שפייפר פליינס מסמל בשבילי את הדף החדש, המקופל לכדי מטוס נייר, שאני מקווה לפתוח ב 2008 ולטוס איתו כמה שיותר גבוה ורחוק.

 

1. Kings of Leon – On Call

 

השיר הוא שיר ‘פסדר, אבל הפתיחה הופכת אותו ליצירה גדולה.

אני זוכר שהתרעמתי בתחילת השנה על ההייפ המוגזם שקינגז אוף ליאון האמריקאים הדרומיים מקבלים בתקשורת האינדי, וטענתי שבלק רבל מוטורסייקל קלאב יותר טובים ולא זוכים למספיק פרגון, ואני עדיין חושב שיש בזה משהו, בעיקר כשאני שומע את Charmer של הקינגז (אם אי פעם שיר היה בסכנת הדחה מהמקום הראשון בגלל שיר אחר של אותה להקה, זה היה המקרה. צ’ארמר הוא פשוט פיסת פסולת מוסיקלית בלתי ניתנת לשמיעה).

עם זאת, אי אפשר להכחיש שמדובר בשיר חזק מאד, שמתאר באופן מושלם את החודשים הראשונים שעברו עלי מאז הלם הפרידה. חודשים ארוכים אחרי שנזנחתי לאנחות עדיין הייתי שם בשביל י’.

If you call me now baby, I come running.

אבל לכל דבר יש סוף.

אפילו למצעד השנתי הזה.

 

שתהיה לנו 2008 מלאה במוסיקה מעולה וזכרונות נעימים ומאושרים והמון אהבה!

 

הטבלה הסופית:

 

  1. Kings of Leon – On Call
  2. MIA – Paper Planes
  3. Snow Patrol – Open Your Eyes
  4. The Go! Team – Doing it right
  5. Joe Lean & The Jing Jang Jong – Lucio Starts Fires
  6. Wombats – Let’s Dance to Joy Division
  7. The View – Same Jeans
  8. Willy Mason – We Can be Strong
  9. Biffy Clyro – Machines
  10. Arctic Monkeys – Fluorescent Adolescent
  11. Kaiser Chiefs – Love is not a Competition (But I’m Winning)
  12. Foals – Hummer
  13. Black Rebel Motorcycle Club – Weapon of Choice
  14. Nine Black Alps – Burn Faster
  15. MIA – Boyz
  16. Bat for Lashes – What’s a Girl to Do
  17. Bonde do Role – Office Boy
  18. Idlewild – No Emotion
  19. goFASTER>> – She Starts Monday
  20. The Checks – Take me There
  21. MIA – Jimmy
  22. Arctic Monkeys – Teddy Picker
  23. Collie Buddz – Come Around
  24. Feist – 1 2 3 4
  25. Black Kids – I’m not Gonna Teach your Boyfriend how to Dance with you
  26. Kaiser Chiefs – The Angry Mob
  27. The Cribs – Moving Pictures
  28. Maxïmo Park – Karaoke Plays
  29. The Enemy – Away From Here
  30. New Young Pony Club – The Bomb
  31. Queens of the Stone Age – Make It Wit Chu
  32. Biffy Clyro – Folding Stars
  33. Hard-Fi – Suburban Knights
  34. Babyshambles – Delivery
  35. Dead 60s – Stand Up
  36. Common feat. Dwele – The People
  37. Justice – D.A.N.C.E.
  38. Dizzee Rascal – Pussy’ole (Old Skool)
  39. Justin Timberlake – What Goes Around Comes Around
  40. Jack Peñate – Torn on the Platform

Pripni’s Tracks of the Year 2009 Tuesday, Dec 14 2010 

Note: This column was originally published in December 2009.

 If you don’t want to go through the commentary you can scroll down to the list of tracks)

40b) The Very Best – Warm Heart of Africa

The naughties will not be remembered for any significant musical revolutions (Guitar rock was revived in 2001, UK magazines tried to invent something called “Nu Rave”, “Nu Metal” turned out to be a joke). This decade in music will mostly be remembered for the marketing and consuming revolutions it bared. Having said that, the last two years brought an interesting wave of African-sounding beats and strumming embedded within indie guitar tracks and in the following years we will find out whether this is a fad or a true modern musical genre forming right in front of our very ears. In this track, the lead singer of the band who started it all, Vampire Weekend, lends his voice to a sweet African tune with an amusing video clip (I couldn’t find out whether or not the dancer in the clip is Israeli).

40a) The Cribs – Cheat on me

The Cribs have been a pillar of good British rock music since the middle of the decade, never changing their style and direct approach to music making for hype points. The addition of my personal guitar hero, Johnny Marr, to the lineup in time for their fourth album “Ignore the Ignorant” only solidified their status as a naughties British rock institution. Marr’s guitar work on other tracks may be more elaborate and Smiths-like, but this was their most complete and engaging track this year.

39) K-Os – I Wish I Knew Natalie Portman

One of the best hip-hop tracks in a very poor hip-hop year (decade?). The only thing preventing it from receiving a higher position is my love for originality. The thing I like most about this track is its melody, which is shamelessly ripped off from Phantom Planet’s “California”.

38) Arctic Monkeys – Crying Lightening

I love the minimalistic drama of the first single from the lad’s third album. Are the Arctic Monkeys the decade’s best or most important band? Probably not, unlike some UK publications would have you believe. But they are still great musicians with real talent and something to say to us about our lives, and Matt Helders is the best drummer of his generation.

37) Lily Allen – The Fear

The chances of a UK number 1 single appearing on my annual top tracks list have become slimmer and slimmer during the course of this decade. However, this smash hit is actually a fine piece of music and is addictive as audible cocaine.

36) Kasabian – Underdog

Speaking of third albums… Kasabian got back in top form this year. I like it when they experiment with their psychedelic side, and this single is a great example. More about them later.

35) PJ Harvey and John Parish – Black Hearted Love

Dear old 90s indie icon Polly Jean Harvey is still alive and kicking, thank you very much. This track is just what you’d imagine hearing its title: A painful, dark love ballad with a guitar riff to die for.

34) Ian Brown – Stellify

I have always loved King Monkey, but ever since seeing him live he has achieved untouchable status as far as I’m concerned. I admit that he is probably no longer an innovative indie trail blazer, but every one of his albums has 2-3 moments of pure excellence that make you not care about this fact. Brown is still one of indie’s top acts and this track is exhibit A.

33) Reverend and The Makers – Silence is talking

This track actually sounds like something Ian Brown’s former band, the Stone Roses, would have recorded had it been around today. 20 years on, the Madchester era has been celebrated this year (not enough, unfortunately) and this track was a cool reminder of how fun and liberating music was back then in the Summer of Love. An even better example will be mentioned later…

32) Little Comets – Adultery

Another band that is heavily influenced by African beats and Paul-Simon’s-Graceland style guitars. In this fine track, the Little Comets rely more heavily on the indie side of things and try to create a more typical indie song. It works quite nice. You actually almost forget about the song’s disturbing topic…

31) frYars – Olive Eyes

A common first reaction to frYar’s music is: “Is this guy for real”?

His unstable baritone voice combined with what can sometimes sound like a thick accent makes for a very unique New-Wave-like listening experience. Some love it, some despise it, but the track itself is a slice of good new wave music, and that’s the bottom line, isn’t it?

30) Speech Debelle – Go Then Bye

Mercury Prize voters loved her (She won the 2009 award), YouTube masses hated her (I have never seen any artist being killed in YouTube comments like that, and, as you may have guessed, I am no stranger to YouTube clips and their comments).

The truth is that Debelle is very raw, very real and this truth is probably what sold the voters on her. Her heart-felt rap on top of an emotive soundtrack, have reminded me of the first time I heard “Unfinished Sympathy” by Massive Attack. Loved that track, love this one.

29) Brakes – Hey Hey

What is there to write about a good, classic, distortion-heavy rock song? Perhaps that this kind of song is not easy to come by these days, is harder to create than some might realize and that it brings a sympathetic band into my annual top 30.

28) Trip – Who’s That

Call me a clueless Anglophile (I heard that!) but I believe that the most innovative and interesting hip-hop music this past decade came from the UK and not from the US. That goes to you, Mr. Kanye West and Mr. Lil’ Wayne (that sounds funny).

Trip is a young thin pale Brit rapper and this track by him puts a wide smile on my face every single time. He should really become big sometime soon.

27) Hot Melts – Red Lips

It’s like Metro Station’s “Shake It” (Which almost made the list. Oh, shut up) but with more brains and less appeal to 12 year old female consumers.

Nice, uplifting rock anthem that makes you want to thrash a hotel room.

26) Yeah Yeah Yeahs – Zero

This is a much lower position for this track than in most major publications/sites/blogs, but that’s nothing compared to tracks like Phoenix’s “1901” or Animal Collective’s “My Girls” which dominated the end-of-year lists and would not even crack my top 200 (although I usually like Phoenix).

This is a clever tune, a nice riff, Karen O’s voice is slightly annoying on it sometimes, good rhythm… Bottom line: 26th best track of 2009.

25) Jamie T – Sticks n’ Stones

I used to think of Jamie T as a pale Mike Skinner impersonator. With Skinner’s recent decline in form and Jamie’s tour de force of a second album, I feel a need to apologize to him for that comparison. Perhaps a top 25 nod for what to me is his best track ever would do the trick. Jamie’s record company describes his music as indie first, hip-hop second. Sticks n’ Stones is a great example of this philosophy.

24) Little Comets – One Night in October

We’re back to the Little Comets and back to Graceland-influenced African vibe tracks. This one is a great example, as its opening borrows heavily from one of Paul Simon’s Graceland track’s coda. To me, the rhythm, melodic complexity and sheer joy of this track put the Comets on the same level as the founders of this scene, Vampire Weekend (Who seem to be suffering from *cough* sophomore jinx *cough*).

23) The Ruling Class – Sleeping Beauty

What a shame. An unknown band comes up with a gem of a track, a perfect Madchester era throwback, complete with beautiful strumming, dreamy vocals and psychedelic rhythm, and it stashes it deep in an obscure EP, without a proper video clip or any PR whatsoever, as if they were the Smiths and they could afford to “waste” top tunes on esoteric B-sides. I really hope that this track is re-issued as a single at some point, as it is a real musical treasure more people deserve to hear.

22) The Cheek – Hung Up

The Guardian claims that the Cheek (formerly unknown as “Cheeky Cheeky and the Nosebleeds” which is a terrible name, apart from the fact that “The Nosebleeds” were Morrissey’s first band) sound like late-Britpop era wannabes Menswear, only not as good. I understand that this is meant as an insult, and I can see where it’s coming from, but Hung Up is actually an ace new wave tune and “Daydreamer” by Menswear was actually a good one, too.

21) Two Door Cinema Club – I Can Talk

Good track, good band, great record company. This decade offered several labels that were worth following, despite the rough times record labels are going through and their questionable relevance in the iTunes/YouTube era. Domino was one of them, followed by high quality labels such as Memphis Industries and Moshi Moshi, to name a few.

The end of the naughties, however, belongs, as crazy as it may sound, to a French-based indie label called Kitsunè Music. And I am not only saying this because I relocated to a French-speaking town recently. Kitsunè have a great ear for talent and we will be hearing a lot from them and their ever expanding stable of artists in the future and even later in this chart…

20) Kasabian – Fire

Kasabian have managed to create a perfect classic rock song, without compormizing their uniqueness. “Fire” is a piece of timeless rock that is just as good as anything Kings of Leon (or, ahem, Wolfmother) could come up with. However, I think Serge Pizzorno is a genius and I don’t think his musical peak has arrived yet. I sure hope it does during the new decade.

19) Boy Crisis – Dressed to Digress

One of the feel-good tracks of the year… I think it is hilarious. And it’s fun. And the girl in the original video (I have no idea why they made two videos for a track that was eventually never officially released) isn’t really a minor, so everything is OK. Her name is Genevieve Angelson and she actually has a very interesting story. But I (dress to) digress. Victor Vazquez is one of the funniest unlikely pop stars you’ll ever see and “Let me love you like you’re the shit, girl” is the romantic pop lyric of the year. Pitchfork crowning them as the worst band in the world right now only makes me like them so much more.

18) Looner – I Love my Tamagotchee

This totally random track by a bizarre California husband & wife combo was actually a contender for my track of the year at some point. Mainly because it reminded me a bit of my 2008 track of the year “Black Magic” by the Magic Wands. I still think that it is a pop diamond and has fun, trashy qualities to it, but the more I listen to it the harder it gets to ignore its faults (Hailing a phenomenon that was briefly cool a decade ago notwithstanding). It will make you shake your arse, though.

17) Muchuu – Somebody Tell Me

We are officially at the part of the chart where it pained me to leave these tracks “behind” as they all deserve top 10 status. Alas, math didn’t cooperate with my wish to have 18 top-10 tracks on this list.

Muchuu fall short since this is a new track, and I am taking into account that my enamoring with it may wane in time. It is still, however, sweet and cheerful and colors your whole day in bright manga fluorescent colors.

16) Tiny Masters of Today – Pop Chart

Whatever you think of TMoT, please keep one thing in mind: They are NOT Hanson!

It seems very important to them that you acknowledge that, and rightfully so. These teenage indie phenoms actually really know their stuff and they posses considerable talent. Ada looks like a young Justine Frischmann and Pop Chart’s lyrics and music both urge you to do what I am doing: Take these kids seriously.

15) Delphic – This Momentary

Delphic’s music sometimes seems “too clean” or “too perfect”. In this specific track, though, they manage to harness this type of impeccable melody to a meditative track, excellent for reflecting and diving into a pool of pure sound.

14) Operahouse – Genius Child

Operahouse were doomed from the start. They were a bit over-hyped, a bit overly pretentious, not always very original (“Change in Nature”, for one, was quite Depeche Mode-esque). Like many other indie bands before them (Test Icicles, anyone?) they split up before gaining real success.

They did, however, leave us with this track, their final single, which is an emotional ballad that reminds me of the better moments of Elbow. Ah, what might have been…

13) Detachments – Circles

There are two options. You can listen to this track and wonder who Detachments resemble more: Joy Division, Gang of Four, Wire? Or you could just sit back and enjoy this fresh track that sounds like vintage post punk industrial cold synth-pop and wonder if this band will continue to be this good in the future or is this a one off thing.

I, personally, alternate between these two options.

12)

Nine Black Alps – Buy Nothing
I believe that I have already wasted the term “Pillars of UK rock” earlier on the Cribs. Damn. Well, Nine Black Alps are just as reliable when it comes to quality rock tunes during the last decade. This hymn for anti-commercialism, championing Buy Nothing Day, is a distortion-led piece of in-your-face music that makes me forget that the Alps I see on my way to work every morning are, in fact, quite white.
 
 

 

11) Official Secrets Act – The Girl from the BBC

Official Secrets Act (great name) manage to make a love story sound dark and mysterious. It is possible that the specific girl the song was written about actually worked for a different radio network, but the group were hesitant to call their single “The Virgin Girl”. He likes her, she likes him, I like the tune, on to the top 10.

10) Bombay Bicycle Club – Always Like This

I remember waking up to the sound of this song, hearing it for the first time when my ex girlfriend and I just started dating. It will always be a sweet reminder of those happy early days and it was a song of the year candidate for this reason. It is also a good song, of course. However, BBC, much like the Maccabees, suffer from a shortcoming known in musical medicine as “Annoyum Vocalis” in which the lead singer has a whiney, annoying singing voice which takes away some of the band’s (otherwise excellent) tracks’ listenability.

9) Maps – Let Go of the Fear

I didn’t think I’d rank this track so high at first, as it is not a “proper” indie track. I made that same mistake last year with the Whip’s excellent “Trash” and ranked it too low. This time Maps gets his fair due. This is by far, bar none, no competition in sight THE best dance track of 2009, and it went completely under the radar. Just pure rhythmic delight from start to finish filled with sonic goodies to make you praise God for giving you ears and legs. This really deserves a re-release and a UK top 20 recognition.

8) Fever Ray – When I Grow Up

Even the NME and Pitchfork get it right sometimes. Fever Ray, usually half of The Knife, is probably the most unique and interesting thing that happened in music in 2009. Her music is delightful on so many levels and listening to it enriches one’s life. This is by far my favorite track by her, and another track recommended as a soundtrack for meditation, reflection, long walks on icy sidewalks and tantric sex.

7) Gary Go – Wonderful

Another song of the year candidate. Perhaps it came short because I consider it to be a bit too mainstream for my usual liking, but mainstream or not, it is a wonderful (no pun etc.) song that grew to be deeply meaningful to me in the last year or so. I think that Gary Go is a British indie artist someone is trying to turn into an American mainstream money machine. Tracks like this make me wish he’d break free and just do what he does best. Write songs that connect us with our deepest emotions.

6) Metronomy – A Thing for Me

Not only did I totally miss out on this track when it first came out last year, I also thought I didn’t like Metronomy and couldn’t understand why my Swedish bride-to-be (I wish) Lykke Li chose them to open for her last year.

Thank God for second chances, however, as this ingenious track has been re-released this year and I found myself totally addicted to its gypsy-like electro-beat joyfulness. Everything about this track is perfect. The vocal intro, the falsetto bridge, the Gogol Bordello-style harmonica… All just finger-lickin’ good.

5) Ou Est Le Swimming Pool – Dance The Way I Feel

As you will be able to tell soon, I developed a weakness for bands with French names (Which are not necessarily from France). This track was supposed to be somewhere in the teens, but it really grew on me the past few days and what was a good electro-indie track became a real gem by the 20th listen.

I think what really elevated my evaluation of this track was the live FlyTV version.

 
4) Baddies – Holler for my Holiday
Another track elevated by a live version. Here is the thing. This is a pure punk rock song the way punk rock should be made in the naughties (are you taking notes, Gallows?). It was one of my favorite tracks of the year as its distortion-heavy loud original and is a top quality hard rock tune. However, just to prove that it is a great song regardless of any punk bells and whistles, Baddies managed to play it unplugged for Phoenix FM and it still came over as a killer tune. So enjoy the song and happy holiday holiday holiday holiday holidays!
 

 

3) Emiliana Torrini – Jungle Drum
Hey, I’m in love. No, this is not the first line of this song (well, actually it is). It is what I felt when I first heard it. Iceland brought us many excellent indie acts this past decade or so (even longer if you count Björk and the Sugarcubes) and Emiliana is one of the most talented ones, both as part of Gus Gus and throughout her solo career. This track actually helped her make a sort of mini-cross-over this year with its wild beat, her sweet voice and tons of pure optimism only a person in love could project upon the world.
To be honest, I think that this should have been a bigger mainstream hit than it actually has been.
To be even more honest, I’m kind of happy that it wasn’t.

2) Le Corps Mince de Françoise – Something Golden

A Very new track that managed to gain steam very quickly and wasn’t far from being my track of the year. Is the new “it” place for new indie talent in Scandinavia not Iceland or Sweden but Finland?

This is another example of the brilliance of Kitsunè Music, and this Finnish trio’s sweet addictive track is one of these tracks you wait the whole year long to stumble upon. One to take with you for life and burn on every new iPod or car CD.

Every time I hear this song and those girl’s sweet angelic voices it reminds me of my dear friend, Katja Nieminen from Finland, who was taken from us way too early ten years ago. I didn’t get to see her a lot, but I still find myself missing her. May she rest in peace.

1) Everything Everything – Photoshop Handsome

So we come to the moment of truth. I expect great things of Everything Everything. They are original and crafty. I disobeyed two of my cardinal rules for them this year: Thou shalt never reveal you song of the year too early (I mentioned this song as my “song of the year so far” as early as April) and Thou shalt not crown a song championed by Zane Lowe.

I like Zane, it is only that he comes across as a bit… Overzealous at times, doesn’t he?

Anyway, this track took the Graceland African beat influence and the best of the indie attitude, added beautiful vocal harmony and a lot of brilliant original musical shifts unique to Everything Everything and concocted a track that possesses an amount of quality that is very rarely matched. It is a sonic capsule of pure pleasure, taking you on a speedy tour straight to the core of happiness with every listen. This still happens to me, and I have listened to this song over 100 times by now.

Give yourself the gift of music this Christmas. Listen to Everything Everything and be reminded that music doesn’t have to be cliché and formulaic and that it can really mean something.

Hoping for a new decade full of exciting music just before I get too old to enjoy it (some would say that it is a bit too late for that…),

Rusty Nail.

The full list:

1) Everything Everything – Photoshop Handsome

2) Le Corps Mince de Françoise – Something Golden

3) Emiliana Torrini – Jungle Drum

4) Baddies – Holler for my Holiday

5) Ou Est Le Swimming Pool – Dance The Way I Feel

6) Metronomy – A Thing for Me

7) Gary Go – Wonderful

8) Fever Ray – When I Grow Up

9) Maps – Let Go of the Fear

10) Bombay Bicycle Club – Always Like This

11) Official Secrets Act – The Girl from the BBC

12) Nine Black Alps – Buy Nothing

13) Detachments – Circles

14) Operahouse – Genius Child

15) Delphic – This Momentary

16) Tiny Masters of Today – Pop Chart

17) Muchuu – Somebody Tell Me

18) Looner – I Love my Tamagotchee

19)

20) Kasabian – Fire

21) Two Door Cinema Club – I Can Talk

22) The Cheek – Hung Up

23) The Ruling Class – Sleeping Beauty

24) Little Comets – One Night in October

25) Jamie T – Sticks n’ Stones

26) Yeah Yeah Yeahs – Zero

27) Hot Melts – Red Lips

28) Trip – Who’s That

29) Brakes – Hey Hey

30)

31) frYars – Olive Eyes

32) Little Comets – Adultery

33) Reverend and The Makers – Silence is talking

34) Ian Brown – Stellify

35) PJ Harvey and John Parish – Black Hearted Love

36) Kasabian – Underdog

37) Lily Allen – The Fear

38) Arctic Monkeys – Crying Lightening

39) K-Os – I Wish I Knew Natalie Portman

40a) The Cribs – Cheat on me

40b) The Very Best – Warm Heart of Africa